בן שלוש: תקנות חדשות יחייבו מוסדיים לדווח בנפרד על דמי ניהול של קרנות הון סיכון בהן השקיעו

מנהלים בכירים בתעשיית ההון סיכון מותחים ביקורת על תוכנית האוצר לחשוף את דמי הניהול של קרנות בהן השקיעו משקיעים מוסדיים. לדעתם, מדובר ברעיון אבסורדי שירחיק משקיעים מוסדיים ישראלים מהשקעות ב-Private Equity בישראל.



אייל בן שלוש, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, אמר היום ל-TheMarker כי באוצר יש כוונה לפרסם תקנות חדשות בנוגע לדיווח על דמי ניהול של גופי השקעה בהם השקיעו משקיעים מוסדיים. על פי התקנות כיום קופות גמל, וקרנות פנסיה הנמצאות תחת רגולציה של האוצר (וזוכות בהטבות מס) מחוייבות לדווח על דמי הניהול הנגבים על ידי קרנות נאמנות זרות בהן השקיעו.



לעומת זאת, דמי הניהול של גופי השקעה פרטית (Private Equity), ובכללם קרנות הון סיכון ישראליות בהן השקיע הגוף המוסדי, מובלעים כיום בדיווח של המשקיע המוסדי בסעיף התשואה.



על פי התקנות החדשות, יחוייבו המשקיעים המוסדיים להפריד את רכיב דמי הניהול של גופי ה-Private Equity בהן השקיעו מסעיף התשואה, ולהציג אותו בנפרד במסגרת סעיף דמי הניהול.



התקנה החדשה לא תפגע בעמיתי קופות הגמל וקרנות הפנסיה אולם עלולה לפגוע בחברת הניהול. לחברת ניהול של קרן פנסיה הנמצאת תחת רגולציה של האוצר מותר לגבות דמי ניהול של עד תקרה של 2% מסך הנכסים. דמי הניהול של קרנות הון סיכון הינם בשיעור של 2.5% והם כוללים לעתים דמי הצלחה (Carried Interest) על התשואה בשיעור של 20%.



התקנה החדשה תיאלץ את קרן הפנסיה להציג למעשה הוצאה נוספת. עדיין לא יהיה מדובר בחריגה מתקרת 2% מסך ההון המנוהל של קרן הפנסיה, אולם עדיין תרשם עלייה בדמי הניהול שיהפכו את הקרן לאטרקטיבית פחות בעיני העמיתים. בעיה זו עשויה להרתיע את המשקיעים המוסדיים הישראלים מהגדלת השקעותיהם בהון סיכון. הדבר יציב מוקש גדול בפני תעשיית ההון סיכון בישראל, הסובלת מבריחת משקיעים זרים, ומטפחת את המשקיעים המוסדיים הישראלים כאלטרנטיבה.



"תקנה כזו היא אבסורדית כיוון שהיא מרחיקה את המשקיעים המוסדיים מ-Private Equity", הגיב זאב הולצמן, יו"ר קרן ההון סיכון גיזה. "השיקוף אינו מאוזן. כשקרנות פנסיה משקיעות בחברה ציבוריות, או רוכשות אג"ח, אין חובה לחשוף את העלות לחברת הניהול כדיווח נפרד, אז למה בהון סיכון הדין הוא שונה".



חמי פרס, שותף מנהל בפיטנגו ויו"ר איגוד קרנות ההון סיכון בישראל (IVA): "דמי הניהול מיועדים להפעלת אופרציה מקצועית להשקעה בחברות הנכונות, וכך צריך להתייחס אליהם. צריך להשוות בין תנאים של משקיעים מוסדיים זרים לישראלים. כשמשקיע מוסדי זר משקיע בקרן ישראלית הוא לא עושה הפרדה בין התשואה לדמי הניהול. מה שמעניין אותו זה כמה בשורה התחתונה הוא הרוויח על כל דולר שהוא שם. לא כדאי שמכשול רגולטורי ישפיע על שיקולי ההשקעה של גוף מוסדי. מה שצריך להכריע זה ביצועי הקרן".



יוסי סלע, שותף מנהל בקרן ג'מיני והממונה על הקשר עם משקיעים מוסדיים. "למיטב הבנתי בן שלוש דוקא תומך בהמרצת מוסדיים להשקיע בהון סיכון. האינטרס של קרן פנסיה להשקיע בקרן הון סיכון טובה הוא גם האינטרס של העמיתים ולכן הרעיון הזה בוודאי לא יסייע לעתיד תעשיית ההון סיכון בישראל".