יוסי חננאל הועסק במשך שנים רבות כעובד מינהלה בסוכנות היהודית. לפני כמה חודשים הוא פוטר מעבודתו וזוכה בפיצויי פיטורים; במשך שנות עבודתו נטל חננאל מהמעביד שתי הלוואות, והוחתם על התחייבות להחזיר את מלוא הסכום למעביד. עד למועד סיום עבודתו החזיר חננאל רק חלק מסכום ההלוואות שנטל.
מאחר שעל פי תנאי ההלוואה נשאר העובד חייב בפירעון של חלק מהלוואה שקיבל - סירבה הנהלת הסוכנות לשחרר לו את מלוא הפיצויים שלהם היה זכאי. ההנהלה גם סירבה לשחרר לו את חלקו של המעביד בקרן הפנסיה.
חננאל לא השלים עם ההחלטה, ופנה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בבקשה שיחייב את הסוכנות לשלם לו את מלוא פיצויי הפיטורים. כן ביקש מבית הדין שיורה לסוכנות לשחרר לטובתו את חלק המעביד בתוכנית הפנסיה.
השופט יעקב נויגבורן קבע שהמעביד צדק בכך שלא שילם לחננאל את מלוא פיצויי הפיטורים, שהרי העובד חתם על הוראה בלתי חוזרת, המאפשרת ניכוי כל חוב שלו למעביד מכל סכום שהמעביד חייב לו. בית הדין ציין שחוק הגנת השכר מתיר ניכויים אלה משכר עבודה, וכי אין היגיון שההגנה הניתנת לפיצויי פיטורים תהיה רבה יותר מאשר זו הניתנת לשכר העבודה.
שונה הדבר לגבי זכויותיו של העובד הנמצאות בקרן הפנסיה. לגבי אלה, קבע בית הדין לעבודה, חל סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, היוצר הגנה מוחלטת על כספים שהופקדו בקרן פנסיה או בקופת גמל עבור עובד - בין אם הכספים הופקדו עבור פיצויי פיטורים ובין אם הופקדו כתגמולים - מכיוון שהם הופקדו כביטוח קצבה. לפיכך, קבע ביה"ד, המעביד אינו רשאי למשוך כספים אלה, גם לא למטרת החזר חוב לעצמו.
עוד קבע השופט נויגבורן כי חוק הגנת השכר - שעל פיו, בין היתר, המעביד רשאי להפחית מסכום פיצויי הפיטורים כגובה החוב של העובד - אינו תקף לגבי כספים אלה. "כספים שהופקדו בקרן הפנסיה או בקופת גמל, אינם ניתנים לעיקול או לעיכוב על ידי המעביד ועליו לשחררם מיידית לטובת העובד, כאשר הוא פורש עם זכאות לפיצויי פיטורים", נכתב בפסק הדין.
עיקר פסק הדין
* חוק הגנת השכר מתיר ניכוי חובות משכר עבודה ומפיצויי הפיטורים
* חוק פיצויי פיטורים יוצר הגנה מוחלטת על כספים שהופקדו בקרן פנסיה או בקופת גמל עבור עובד
בית הדין לעבודה: מעסיק רשאי לנכות חוב מפיצויי הפיטורים - אך לא מקרן הפנסיה
חיים ביאור
21.7.2003 / 8:47