רשם ביהמ"ש העליון: דחייה חלקית של בקשה לאישור תביעה ייצוגית מקנה זכות ערעור

רשם ביהמ"ש העליון, בועז אוקון, דחה את בקשתם של בנק לאומי ודיסקונט לדחות על הסף את ערעורו של הווארד רייס על החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא לאשר תביעתו הייצוגית כנגד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בעילות נוספות מלבד עילת קיומם של הסדרים כובלים.



מדובר בתובענה ייצוגית שהוגשה באוגוסט 98' על ידי רייס, בעל בית מרקחת בכיכר המדינה המשמש כיו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל.



רייס טען באמצעות עורכי הדין רן רוטמן וטל רוטמן כי חברות כרטיסי האשראי מנצלות את כוחן המונופוליסטי וגובות מבתי עסק עמלות מופרזות עבור שירותי הסליקה שהן מספקות. התובענה הוגשה בשמם של כל בתי העסק אשר שילמו לחברות כרטיסי האשראי עמלת סליקה של יותר מ-2% החל במאי 96' ועד אוגוסט 98'.



בתובענה נטען כי בתי עסק קטנים ובינוניים נדרשו לשלם עמלות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלו שנדרשו בתי עסק גדולים לשלם. עוד נטען כי ביולי 98', עם תחילת הפעילות של אלפא קארד ולאחר מכן תחילת הפעילות של לאומי קארד, בתחום הסליקה של כרטיסי ויזה - חלה ירידה דרסטית ומתמשכת בשיעורי העמלות שבתי עסק נדרשו לשלם עבור פעולות הסליקה.



תביעתו של רייס, המוערכת בכ-1.05 מיליארד שקל, אושרה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ע"י השופט גבריאל קלינג בעילה אחת בלבד - קיומם של הסדרים כובלים בין הצדדים, אך ביהמ"ש דחה את העילות הנוספות אותן העלה רייס - ניצול מעמדם של הבנקים לרעה וניצול מצוקת הלקוחות.



על ההחלטה לדחות את התביעה בעילות אלה הגיש רייס באמצעות עו"ד רן רוטמן ערעור והבנקים הגישו מנגד בקשה לסילוק הערעור על הסף. הבנקים טוענים כי על רייס היה להגיש בקשת רשות ערעור ואין לו ערעור בזכות.



לטענתם, מאחר שרייס תבע סעד יחיד בשל כל העילות ומשהוכרה תביעתו כייצוגית בעילה אחת, אין הוא רוכש זכות ערעור אוטומטית לגבי העילות בהן נדחתה תביעתו.



רשם ביהמ"ש העליון בועז אוקון דוחה את טענות הבנקים. אוקון קובע כי הכלל הוא שדחיית אחת העילות המסיימת את הדיון באותה עילה, מקנה זכות ערעור גם אם טרם הוכרעה שאלת הסעד שהתובע טוען לו גם בשל עילה אחרת.



אוקון מוסיף כי החלטות ביהמ"ש העליון מלמדות כי ביהמ"ש משקיף על עצם הדרישה להכיר בתובענה ייצוגית כסעד עצמאי ועל כן דחייתו היא בבחינת פסק דין המקנה זכות ערעור.