חברות היי-טק המגובות בחברות הון סיכון גייסו ברבעון השני 243 מיליון דולר

חברות היי-טק המגובות על ידי חברות הון סיכון (אחד המשקיעים בסבב ההשקעה הוא קרן הון סיכון) גייסו במהלך הרבעון השני של השנה 243 מיליון דולר, גידול של כ-70% בהשוואה לרבעון הקודם, אז גויסו כ-143 מיליון דולר, וגידול של כ-12% בהשוואה לרבעון המקביל (217 מיליון דולר). כך עולה מסקר ה-?MoneyTree של קסלמן וקסלמן PricewaterhouseCoopers לרבעון השני של השנה.



כמו כן, מדווח הסקר על גידול במספר החברות שהשיגו מימון ברבעון השני (כ-70 חברות) לעומת הרבעון הקודם (כ-60 חברות)



לדברי יוסי פילוס, שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בקסלמן וקסלמן PwC, במהלך המחצית הראשונה של 2003 גייסו חברות היי-טק 386 מיליון דולר בסך הכל, ירידה של 31% לעומת המחצית המקבילה ב-2002 אז גויסו כ-561 מיליון דולר. ממוצע ההשקעה בחברה נאמד על רמה של 3.5 מיליון דולר ברבעון השני השנה, לעומת 2.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2003.



פילוס מציין עוד שניכרת התעניינות מחודשת בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות מצד גורמים בחו"ל. ישראל, לטענתו, מוצבת במקום הראשון ברמת ההשקעות באירופה כולה. היזמים והחברות המגובות הון סיכון מוצאים את דרכם למקורות כספיים מגוונים יותר ויותר, בנוסף למקורות הזמינים באמצעות הקרנות הישראליות.



כ-21 קרנות הון סיכון לא ביצעו כלל השקעה (הן בחברות חדשות והן בחברות הפורטפוליו שלהן), במהלך הרבעון השני, בהשוואה לכ-31 קרנות הון סיכון ברבעון הקודם.



עוד עולה מהסקר שקרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו 85 מיליון דולר בחברות היי-טק, לעומת 66 מיליון דולר ברבעון הקודם. עם זאת, לדברי מנהלת הסקר בקסלמן וקסלמן PwC, עדי בנגל, משקלן היחסי של קרנות ההון סיכון המקומיות ירד משמעותית והווה 35% מסך ההשקעות במונחים כספיים (בהשוואה ל-46% ברבעון הקודם ול-52% ברבעון המקביל אשתקד).



לדברי בנגל, הירידה היחסית בחלקן של הקרנות המקומיות מבטאת התחזקות של המשקיעים הזרים והאחרים בסבבים השונים, ואינה מצביעה בהכרח על היחלשות בהיקף ההשקעות שבוצעו על ידי הקרנות המקומיות. ממצאי הסקר מצביעים על עלייה של 105% בהיקף ההשקעות שזרמו ממשקיעים זרים ואחרים: 158 מיליון דולר לעומת 77 מיליון דולר ברבעון הקודם. יתרת הכסף הושקעה על ידי קרנות הון סיכון זרות וציבור משקיעים אחר.



מלבד ההשקעות בחברות שיש להן זיקה לישראל, קרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו 21 מיליון דולר ב-11 חברות זרות, שאין להן כל פעילות בארץ, המהווים 20% מסך ההשקעות של קרנות ההון סיכון ברבעון זה (לעומת 23 מיליון דולר ב-15 חברות ברבעון הקודם, כ-26% מסך ההשקעות של קרנות ההון סיכון.



עוד מצוין כי 37 מהחברות שהשיגו מימון ברבעון זה, נהנות מתמיכת המדען. מניתוח הממצאים עולה כי 26 מהן רשומות כחברות ישראליות והשאר רשומות בארה"ב.



לדברי פילוס, כ- 57% מהחברות שגייסו ברבעון זה רשומות כישראליות ומהוות 40 מתוך 70 החברות שגייסו ברבעון הנוכחי. שאר החברות רשומות כזרות, מרביתן בארה"ב. ההשקעה הממוצעת בחברה הרשומה כזרה עמדה על 4 מיליון דולר לעומת 3.1 מיליון דולר בחברה ישראלית.



כ-68% מהעסקות ברבעון השני של שנת 2003 בוצעו באזור תל אביב והמרכז (49 עסקות שהסתכמו ב-174 מיליון דולר). 16 חברות מאזור חיפה והצפון השיגו מימון בהיקף של 44 מיליון דולר. באזור ירושלים נרשמו 7 עסקות בהיקף של 25 מיליון דולר. אזור הדרום לא רשם השקעה ברבעון זה.



בניתוח לפי מגזרים טכנולוגיים נקבע שברבעון השני תחום התקשורת חזר להוביל את ההשקעות עם 80 מיליון דולר שזרמו ל-18 חברות בתחום זה, לעומת 10 חברות שגייסו 30 מיליון דולר ברבעון הקודם.



תחום התוכנה רשם אף הוא עלייה בהיקף ההשקעות במונחים כספים: 60 מיליון דולר זרמו ל-16 חברות בתחום התוכנה, לעומת 13 חברות תוכנה שגייסו הון בהיקף של 32 מיליון דולר ברבעון הקודם.



מגזר מדעי החיים ריכז 25% מסך ההשקעות במונחים כספיים ברבעון זה, לעומת 18% ברבעון הקודם ומשך אליו השקעות בהיקף של 62 מיליון דולר שזרמו ל-20 חברות ברבעון הנוכחי. תחום המכשור הרפואי הוביל את ההשקעות במדעי החיים עם השקעות בהיקף של 37 מיליון דולר שהושקעו ב-13 חברות.



מגזר הסמיקונדקטור ריכז ברבעון זה 20 מיליון דולר ב-3 עסקאות בלבד (אחת מהן בהיקף של 13 מיליון דולר).



סבב ה-Early Stage (הסבב הראשון והשני יחד) ריכז 38% מהיקף ההשקעות ו-33% ממספר העסקות ברבעון זה: 24 חברות בסבב זה גייסו 93 מיליון לעומת 22 חברות שגייסו 42 מיליון דולר ברבעון הקודם. השקעה ממוצעת בסבב זה עמדה על 3.9 מיליון דולר לעומת 1.9 מיליון דולר ברבעון הקודם.



השקעות בסבב השלישי מהווה 20% מסך ההשקעות במונחים כספיים ו-11% במספר העסקות שבוצעו ברבעון זה: כ-50 מיליון דולר זרמו ל-8 חברות בתחום זה לעומת 69 מיליון דולר שגייסו 12 חברות ברבעון הקודם.



בעסקות בסבבים מאוחרים (Later Stages) החל מסבב רביעי ועד סבב ה-Mezzanine, הסתכמו ברבעון השני ל-58 מיליון דולר שזרמו ל-12 חברות, בהשוואה ל-8 חברות שגייסו כ-16 מיליון דולר ברבעון הקודם.

26 חברות השיגו מימון באמצעות הלוואות גישור בהיקף של כ-29 מיליון דולר, לעומת 8 מיליון דולר שזרמו ל-16 חברות ברבעון הקודם, ובהשוואה ל-17 חברות שקיבלו הלוואות גישור בהיקף של 7 מיליון דולר ברבעון המקביל.