איש העסקים היהודי אברהם גזונטהייט המתגורר דרך קבע בשווייץ ובנק אינווסטק כללי הורידו את הכפפות כשפנו לביהמ"ש המחוזי בתל אביב לתביעות הדדיות לגבי חובותיו של גזונטהייט לבנק.
ראשון הפונים היה הבנק, באמצעות עו"ד דן דורון ממשרד ברגמן וקסלר ושות'. הבנק הגיש בסוף השבוע שעבר בקשה למנות כונס נכסים למינויו של גזונטהייט המשועבדות לו בשני חשבונות ניירות ערך בבנק. המדובר באחזקה של 26% בחברת ערד השקעות ופיתוח תעשייה הנסחרת היום בבורסה לפי שווי של 38 ממיליון דולר.
גזונטהייט הינו חלק מקבוצת השליטה בערד וביחד עם שלמה אייזנברג ומשפחת שפיצר מחזיקים ביחד כ-83%.
מהבקשה שהגיש הבנק עולה כי גזונטהייט וחברות שבבעלותו ובהן חברת ק.פ כמיכל טריידינג קומפני וספנדקס ישראל חייבים לבנק סכום של כ-30 מיליון שקל. כאשר חובה של ספנדקס עומד על כ-11 מיליון שקל וחובה של כימיכל טריידנג הינו כ-17.9 מיליון שקל.
לטענת הבנק בשנת 1985 עם פתיחת חשבונות הבנק מסר גזונטהייט לבנק ייפוי כוח לפיו הוא מייפה את כוחו של מנהל ההשקעות הרי ספיר לפעול בחשבונותיו. עוד נטען כי בשנת 1990 הודיע גזונטהייט לבנק כי אין הוא צריך להעביר לידיו הודעות בנוגע לחשבונותיו ועליו להעביר את כל ההודעות לספיר.
הבנק מוסיף וטוען כי במהלך בו נוהלו החשבונות בוצעו בהן פעולות שונות בין על ידי גזונטהייט ובין אם על ידי ספיר לרבות נטילת אשראי ומשיכות יתר בסכומים שונים. הבנק טוען כי עוד בשנת 1989 חתם גזונטהייט ערבות אישית לחובות כימיכל ובשנת 1998 הוא חתם על ערבות אישית לחובות ספנדקס. לפיכך חייב הוא בחובות החברות הללו.
בנוסף עולה מהבקשה כי בספטמבר 1992 חתם גזונטהייט באמצעות ספיר על הודעות משכון לפיהן ישעבד גזונטהייט לבנק את ניירות הערך שלו להבטחת חובות החברות לבנק. לפיכך מציין הבנק כי הוא זכאי לממש את המניות ולשם כך יש למנות כונס נכסים על ידי ביהמ"ש.
גורמים המקורבים לבנק אמרו היום כי הבקשה הוגשה לאחר שמו"מ עם גזונטהייט לא צלח ולאחר שהבנק מימש זה לא מכבר פקדונות ואיגרות שהיו בבעלות של גזונטהייט עד להקטנת החוב לשיעורו כיום.
עוד אמרו המקורבים כי לבנק אפשרות למממש את המניות גם ללא אישור ביהמ"ש אך מאחר שמדובר בנתח משמעותי של מניות שלפי הגדרת החוק מהווה דבוקת שליטה הוחלט לממשו באמצעות ביהמ"ש.
בתוך כך הגיש היום גזונטהייט תביעה משלו על סך כ-17 מיליון שקל כנגד הבנק. גזונטהייט באמצעות עו"ד מיכה קירש מאשים את הבנק בכך שמאז שנת 1990 הוא ביצע ביחד עם הרי ספיר פעולות בחשבונות שלו ושל חברות שלו שיצרו יתרות חובה אסטרונומיות ואשר הטילו עליו חובות אישיים, והכל ללא ידיעתו ותוך העלמת פעולות ממנו.
גזונטהייט מציין בתביעה כי ספיר היה מנהל חלק מעסקיו בישראל וכי בעבר היה ספיר מנהל סניף ירושלים של הבנק ולכן היתה לו השפעה רבה בבנק ובמיוחד בסניף בו נוהלו חשבונותיו.
עוד טוען גזונטהייט כי ספיר עשה שימוש בחשבונותיו כמיופה כוח כדי להוציא ערבויות בסך מאות אלפי שקלים לחברות שהיה לו בהם אינטרס עסקי ואשר פשטו את הרגל וזאת ללא ידיעתו. כמו כן טוען גזונטהייט כי ספיר יצר שיעבודים על נכסיו ובהן ניירות ערך שלו ללא הרשאה ותוך הפרת אמונים כךפי גזונטהייט וכי הבנק היה שותף לקנוניה או שלפחות היה עליו לדעת על כך.
גזונטהייט טוען למעשה כי כל פעולותיו של ספיר היו להמיר את האשראי המפוקפק שנתן הבנק לאותם גורמים בהם היה לו אינטרס עסקי באשראי מובטח בשיעבוד על ניירות ערך שבבעלותו וזאת תוך שימוש בחשבונות רדומים שהוא כלל לא ידע על קיומם בבנק.
בנוסף מציין גזונטהייט כי ספיר רכש באשראי במהלך השנים 1993-1997 ניירות ערך של תאגיד בשם פליינט בלמעלה מ-2 מיליון דולר וזאת תוך שהוא מנצל לרעה את אמונו ומשתמש בחשבונות חברה של גזונטהייט לשם כך. הוא מוסיף כי ערך המניות הללו צנח פלאים והחוב בגין רכישת המניות עמד על למעלה מ-2 מיליון דולר וצבר מאז ריבית גבוהה.
גזונטהייט טוען כי במהלך כל התקופה הבנק וספיר לא עדכנו אותו על כל המתרחש ואף ניסו להסתיר זאת. גזונטהייט טוען לפיכך כי הבנק אחראי בגין הנזקים שנגרמו לו מפעולותיו של ספיר בחשבונותיו.
גזונטהייט מבקש בין השאר מביהמ"ש גם צווים שימנעו מהבנק לממש את מניותיו בערד ובישרס ואשר משועבדים לבנק. בתוך כך מציין גזונטהייט כי בחודשים הראשונים של שנת 2002 מימש הבנק ניירות ערך שבבעלותו בשווי של 4 מיליון דולר מכח אותו שיעבוד אשר הוא טוען כי נעשה שלא בהרשאתו.
בנק אינווסטק מבקש למנות כונס נכסים למניות ערד שבבעלות אברהם גזונטהייט בגין חוב של כ-30 מיליון שקל
אמיר הלמר
27.7.2003 / 16:30