דו"ח מבקר המדינה: ההסתדרות הציעה למכירה את מתחם בית ליסין ללא מכרז

חברת נכסי ההסתדרות, שהוקמה ב-1995 כדי לנהל את כל נכסי המקרקעין של ההסתדרות ולטפל בהשכרתם, השבחתם ומכירתם, אינה מחזיקה במידע מלא על מצבת נכסי ההסתדרות ועל רישום זכויותיה בנכסים - כך קובע דו"ח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, על חברת נכסי ההסתדרות.



רבים מנסיונות המכירה של הנכסים, אומר המבקר, לא הביאו לתוצאות, מכיוון שהחברה לא ביקשה ממינהל מקרקעי ישראל - לפני ביצוע העסקות - לאשר את העברת הזכויות על שם הרוכשים אגב שינוי ייעוד הקרקע. חברת הנכסים הודיעה למבקר המדינה שהיא נאלצה לעתים למכור נכסים בכל דרך אפשרית, כדי לממן בדחיפות תשלום המשכורות לעובדי ההסתדרות וחובות לספקים.



ואולם מבקר המדינה אומר כי מכירת נכסים לצורך מימון משכורות וחובות, אין בה פתרון לטווח ארוך לקשיים הכספיים של ההסתדרות, שגרעונה מסתכם ב-1.5 מיליארד שקל. המבקר מתריע על כך שבניגוד להחלטת הנהגת ההסתדרות, מועצות הפועלים שבמרחבים מוכרות ומשכירות את נכסי המקרקעין שלהן באופן עצמאי, בלא פיקוח נאות. הדו"ח מותח ביקורת על עסקת המכירה של מתחם בית ליסין בתל-אביב מידי ההסתדרות, ב-13 מיליון דולר, שנעשתה בסוף 2000 בניגוד לנהלים: בפני חברת הנכסים הוגשו הצעות רכישה שלא קוים לגביהן מכרז או לפחות פרסום הזמנה להגיש הצעות רכישה. חברת הנכסים אף לא פירסמה את עצם הכוונה להעמיד למכירה את המתחם.



מנכ"ל חברת הנכסים, גדי אלפסי, נימק את אי פרסום המכרז בכך ש"99% מיזמי הנדל"ן מכירים את הנכס וקיבלו מאתנו נתונים". לדעת המבקר, למרות שהוגשו 11 הצעות לרכישת מתחם בית ליסין, הבאת דבר המכירה לידיעת ציבור רחב של מתעניינים, היתה עשויה להניב פניות נוספות של רוכשים פוטנציאליים והצעות מחיר טובות יותר.



המבקר מצא שעסקת בית ליסין לא הניבה את המחיר המירבי שניתן היה לקבל בעבורה, בגלל הלחץ שהופעל עליה להשיג בדחיפות את הכספים, מכיוון שאלה נחוצים כדי לסייע להסתדרות לצאת ממצבה הכספי הקשה. גם מכירת מתחם המכתש בגבעתיים, בה נמצא מגרש כדורגל ומגרש חניה, היתה לקויה וכרוכה בתקלות רבות. מסכום של 8.2 מיליון דולר שחברת עמלנו (בבעלות מועצת פועלי רמת גן), היתה אמורה לקבל, היא קיבלה 2.7 מיליון דולר. לפני ביצוע העסקה לא ביקשה חברת עמלנו אישור ממינהל מקרקעי ישראל להעברת הזכויות בכנס ולשינוי ייעודו.



בין המינהל לבין חברת עמלנו התגלעה מחלוקת, לאחר שהמינהל דרש ממנה להשיב לו את המגרש, או לשלם את מלוא דמי ההסכמה והיטל ההשבחה בגין שינוי יעוד. מחלוקת זו טרם יושבה. "למרות שכבר ב-1994 היתה ההסתדרות ערה לצורך לקבל את הסכמת המינהל לפני ביצוע עסקות בנכסים שחכרה ממנו, היא לא פעלה כך, ולכן רוב העסקות לא הגיעו לידי השלמה", אומר המבקר.



ב-1995 הזמינה חברת נכסי ההסתדרות מחברה מקצועית סקר על מצבם התכנוני והמשפטי של הנכסים. החברה שילמה עבור הסקר 317 אלף שקל אולם הסקר אבד. בהיעדרו, החברה אינה יכולה להיעזר בממצאיו וגם אין לדעת מה היו הממצאים. המבקר גילה שניהול נכסי ההסתדרות נעשה באמצעות תוכנה מיושנת, שאינה מאפשרת לצבור מידע או למיינו. נכסים של גופים הקשורים להסתדרות, כמו קרנות פנסיה, מרכז הפועל, בתי ספר של רשת עמל, בתי אבות של משען ונכסים של תנועת נעמת, אינם מופיעים כלל ברשימות של חברת הנכסים ואין תיעוד לגביהם.



מהדו"ח עולה כי נסיונות חברת נכסי ההסתדרות למכור כמה מגרשי כדורגל, כגון המגרש בקריית אונו, אינם מצליחים, מכיוון שמינהל מקרקעי ישראל מתנגד להעברת הזכויות לרוכשים פוטנציאליים. זאת, בנימוק שהקרקע הוקצתה להסתדרות, ללא מכרז, כדי שתשמש למטרות ציבוריות ויש קושי להעביר את הזכויות בה למטרות עסקיות.