העליון: אדם שחוייב לשלם מזונות יכול לנכות חלק מהסכום לצורך חישוב הכנסתו החייבת במס

שופטי ביהמ"ש העליון אליהו מצא, טובה שטרסברג כהן ויעקב טריקל קבעו כי סעיף 20 לחוק המזונות אינו משולל תוקף, כפי שקבעה לאחרונה שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ברכה אופיר תום. סעיף 20 לחוק המזונות, יש לציין, קובע כי אדם שחוייב לשלם מזונות יכול לנכות חלק מהסכום לצורך חישוב הכנסתו החייבת במס.



אופיר תום קבעה בהחלטתה כי מאחר שבשנת 1975 ביטל המחוקק את שיטת הניכויים שהיתה נהוגה עד אותה עת ועבר לשיטת מתן נקודות זיכוי, הרי שלמעשה בכך נהפך סעיף 20 לחוק המזונות לחסר משמעות ונפקות, ואין עוד לעשות בו שימוש.



אופיר תום קבעה זאת במסגרת שני ערעורים שהוגשו לה על החלטת פקידי השומה בתל אביב. המדובר בערעורם של משה מילשטיין ויוסי אברהם נגד רשויות המס שלא לאפשר להם לנכות מהכנסתם את דמי המזונות ששילמו במהלך השנים לילדיהם בהתאם להסכמים שחתמו עם גרושותיהם ואושרו בבית המשפט.



השניים עירערו על החלטות פקידי השומה שלא לאשר את הניכויים של מלוא דמי המזונות, כפי שביקשו לנכות בהתאם לסעיף 20 לחוק המזונות.



פקידי השומה טענו כי ביטול המגבלות והמעבר לשיטת נקודות זיכוי ביטלו למעשה את האפשרות לנכות את דמי המזונות באמצעות סעיף 20 לחוק המזונות. אופיר תום, כאמור, קיבלה את גישת פקידי השומה והשניים עירערו לביהמ"ש העליון.



השופט מצא, שכתב את פסק הדין, קובע כי מאחר שסעיף 20 לחוק המזונות לא בוטל ע"י המחוקק, למרות שהיתה לו האפשרות לעשות כן, הרי שלא ניתן לקבל את עמדת ביהמ"ש המחוזי, לפיו הסעיף הפך לאות מתה.



השופט מצא קובע כי אכן בשנת 1975 הוחלט לבטל את שיטת הניכויים ולעבור לשיטה של מתן נקודות זיכוי, בין השאר בעד ילדים, הוצאות רפואיות והחזקת קרובים במוסד, אך נותרו מקרים בהם אדם אינו זכאי לנקודות זיכוי על פי פקודת מס הכנסה ומנגד חייב בתשלום מזונות וללא קיומו של סעיף 20 לחוק המזונות לא יוכל לנכות את הוצאותיו.



מצא מוסיף, עם זאת, כי גובה הניכוי המותר על פי סעיף 20 לחוק המזונות אינו בלתי מוגבל וכי בעת קביעת שיעור הניכוי המותר על פקיד השומה לחשב את שוויה של נקודת הזיכוי שהיתה מוענקת לאותו נישום עבור תמיכה בקרוב מאותו סוג שבגינו חוייב הנישום במזונות ולאפשר לו לנכות סכום זהה מהכנסתו באמצעות סעיף 20 לחוק המזונות.