ב-25 בנובמבר 2002 הגישה חברת רובננקו שמואל אחזקות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להורות על הקפאת הליכים משפטיים נגדה ונגד חברות בנות וקשורות אליה למשך 45 יום. רובננקו ביקשה כי רו"ח חיים קמיל ימונה למנהל החברה בתקופת ההקפאה.
רובננקו נימקה את הבקשה בכך שפרסומים אודות מצבה הפיננסי הרעוע הביאו לכך שספקים וקבלני משנה החלו לנטוש את הפרויקטים של החברות בקבוצה ומערכת הבנקאות לא כיבדה צ'קים בסך כ-3 מיליון שקל, ולפיכך הושבתה הפעילות במרבית הפרויקטים. רובננקו טענה כי הבקשה הוגשה בדחיפות כדי "להרגיע את השטח".
ההערכות היו כי רובננקו אכן נקלעה לקשיים. לא אחת התפרסמו ידיעות בעיתונים לפיהן מתקשה החברה למכור יחידות דיור ולסיים את הפרויקטים בהם היא מעורבת. בקשת הקפאת ההליכים נראתה כצעד סביר ומקובל. ואולם יש מי שסבור כי הגשת הבקשה, ודווקא על ידי החברה עצמה, יש בה כדי לעורר תהיות.
בינואר הגישה חברת יובלים, המחזיקה בכ-8.6% מהחברה הציבורית ומעוניינת לרכוש את השליטה ברובננקו, חוות דעת מומחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. חוות הדעת החתומה על ידי פרופ' דוד לבהרי גורסת כי הבקשה להקפאת הליכים נבעה משיקולים זרים. לבהרי בדק את הדו"חות הכספיים של רובננקו בתשעת החודשים הראשונים של 2002, את דו"חות החברה ל-2001, את הבקשה עצמה וכן את דו"ח הנאמן שמונה לחברה.
"החברה הציבורית היא חברה רווחית ובעלת כושר פירעון", כותב לבהרי במסקנותיו. בדו"חות 2002 היא מדווחת על רווח נקי של 11 מיליון שקל. הפרויקטים שבבעלות החברה, אשר בכולם היא פועלת כיזם בלבד, רווחיים ועתידים להשאיר עם סיומם, לאחר תשלום לנושים מובטחים, יתרת רווח הנאמדת בעשרות מיליוני שקלים בשלוש השנים הבאות".
לבהרי טוען כי עצם כריכת החברה הציבורית עם החברות הפרטיות בבעלות בעל השליטה, שמואל רובננקו, תוך ניסיון לטשטש את הגבולות ביניהן בבקשה להקפאת ההליכים ודו"ח הנאמן, פוגעת בחברה הציבורית באופן חמור, לרבות פגיעה במוניטין ועלולה לגרום לה לנזקים כבדים. "הצלחתה העסקית של החברה נובעת לעתים קרובות מהערכת השוק, הערכה הניזונה במידה מהותית מהערכת איתנותה הפיננסית. כל מצג לפיו מצבה הפיננסי של החברה גרוע ממצבה האמיתי, עלול לגרום לחברה כישלונות עסקיים, להרע את מצבה הפיננסי ולפגוע באיתנותה".
עוד טוען לבהרי כי הטשטוש בין החברה הציבורית לחברות הפרטיות שבבעלות רובננקו יוצר חשש לפיו כל הסדר שיוצע להבראת החברות הפרטיות יהיה על חשבונה של החברה הציבורית, תוך פגיעה באינטרסים שלה ושל בעלי מניותיה של החברה הציבורית שאינם שמואל רובננקו ונושיה.
לבהרי בוחן אחד לאחד את הפרויקטים של רובננקו ומעריך כי הרווח הגולמי הטמון בהם נאמד ב-40 מיליון שקל. הוא מסביר כי רובננקו הציבורית היא חברה יזמית בלבד ורכשה את שירותי הבנייה מחברות פרטיות שבבעלות שמואל רובננקו. הוא מציע כי הפרויקטים יועברו לביצוען של חברות אחרות שאינן קשורות לרובננקו וכך גם יצטמצמו הוצאותיה. לדבריו, כאשר יש עוד כושר ייצור ניתן לרכוש שירותי בנייה במחירים נמוכים יותר בהשוואה למחירים שהחברות הפרטיות של רובננקו העניקו לחברה הציבורית.
"קיים חשש כבד כי הליך הקפאת ההליכים נועד להחזיק את החברה הציבורית הרווחית כבת ערובה למטרותיו של שמואל רובננקו. רובננקו נקלע לקשיים יחד עם חברותיו הפרטיות, והוא אינו מסתיר את כוונותיו להביא למימוש מהיר של נכסים אשר יזרימו לו באופן אישי סכומים שיחלצו אותו, ולו באופן זמני, מהמצוקה שבה הוא שרוי", מסכם לבהרי את הדו"ח.
האם רובננקו הציבורית הוקרבה לצורכי רובננקו הפרטית?
שלומי שפר
3.8.2003 / 8:42