בנק ישראל: סימנים להתייצבות המשק ברמה נמוכה למרות עלייה חדה באבטלה וירידה בשכר הריאלי במחצית 2003

האבטלה במשק עלתה ברבעון הראשון של 2003 בצורה חדה, תוך ירידה במספר המועסקים במגזר הציבורי וירידה בשכר הריאלי הממוצע. באפריל ובמאי התייצבה האבטלה ברמה הגבוהה של הרבעון הראשון (10.8%) מכוח העבודה האזרחי, אולם השכר הריאלי המשיך לרדת כמעט בכל ענפי המשק. כך קובעת הסקירה החצי שנתית של מחלקת המחקר של בנק ישראל על מצב המשק.



עוד עולה מהסקירה כי במחצית הראשונה של השנה הואט קצב הירידה של הפעילות במשק וכי יש סימנים להתייצבות המשק ברמה נמוכה. בתחום הפיננסי נרשם שיפור, בתקופה זו, שהתבטא בירידת סביבת האינפלציה, בירידת התשואות לטווחים ארוכים ובעלייה חדה של שערי המניות ונפח המסחר בבורסה.



מהסקירה עולה כי ב-4 החודשים הראשונים של 2003 ירד השכר הריאלי הממוצע בכלל המשק ב-5.8% - דבר המעיד, לדעת מחלקת המחקר, על עוצמת הריפיון בשוק העבודה. יצוין כי הפחתת השכר במגזר הציבורי, בשיעור ממוצע של 4%, נכנסה לפועל רק במשכורת יולי האחרון. לפי בנק ישראל, במחצית הראשונה של השנה נרשמה העמקה באבטלה. כך, למשל, משקל המחפשים עבודה למעלה מחצי שנה המשיך לעלות והגיע לרמת שיא, של כשליש מהמובטלים.



לפי הסקירה, הממשלה תתקשה לעמוד ביעד התוכנית הכלכלית החדשה (ממארס האחרון) של קיצוצים בהיקף של 11 מיליארד שקל בתקציב 2003. כך למשל, הקיצוץ בשכר במגזר הציבורי, כולל דחיית תשלום דמי הבראה ומענק היובל, יכניס לקופת המדינה השנה "רק" 711 מיליון שקל, ולא 2 מיליארד שקל, כפי שהאוצר תיכנן. פיטורי העובדים במגזר הציבורי יגרמו לממשלה הוצאה בגין תשלומי פיצויים של 319 מיליון שקל, ולא יביאו לכל הקטנת הנטל על קופת המדינה - בניגוד להערכות המוקדמות כי הפיטורים יגרמו לאוצר חיסכון של 900 מיליון שקל בתקציב 2004.



בניגוד למתוכנן, קופת המדינה לא תתעשר ב-202 מיליון שקל, בגין הטלת מס בריאות על עקרות הבית, לאחר שוועדת הכספים החליטה להקפיא מהלך זה. סקירת בנק ישראל מציינת כי שני מהלכי מסים יעלו ביחד לקופת המדינה השנה 1.8 מיליארד שקל. הקדמת הרפורמה במס הכנסה ל-1.7.03 תעלה לקופת המדינה 1.25 מיליארד שקל. החזרת תקרת הביטוח הלאומי ומס בריאות ל-5 פעמים השכר הממוצע במשק (כ-35 אלף שקל) תעלה עוד 0.550 מיליארד שקל לקופת המדינה.



הסקירה קובעת כי למרות התוכנית הכלכלית של הממשלה, הגירעון בתקציב 2003 יהיה כ-6% תוצר - פי 2 מהגירעון המתוכנן. הסיבה לחריגה הגדולה היא הפער הגדול בין גביית המסים בפועל לגבייה המתוכננת בספר התקציב. מחלקת המחקר של בנק ישראל סבורה כי השפעת התוכנית הכלכלית על הגירעון בתקציבי 2003 ו-2004 תהיה מתונה. עיקר ההשפעה יהיה בשנים הבאות. התוכנית תתרום בטווח הבינוני להפחתה הדרגתית של הגירעון והחוב הציבורי.



אישור התוכנית בממשלה ובכנסת תרמו להגדלת היציבות ולירידה באי הוודאות במשק ברבעון השני של השנה. לדעת בנק ישראל, הסיבה העיקרית לירידת מדד המחירים לצרכן במחצית הראשונה של 2003 ב-1% במונחים שנתיים, היתה הייסוף בשקל. למרות הפחתות הריבית האחרונות של הבנק, הריבית הריאלית במשק עדיין גבוהה.



מחלקת המחקר של בנק ישראל מדגישה כי במחצית הראשונה של 2003 נרשם גידול ניכר ביבוא ההון קצר הטווח למשק, בעיקר ע"י תושבי חוץ, על רקע התגברות תנועות ההון למשקים מתעוררים ופער הריביות הגבוה בין השקל למטבעות החוץ. מאידך, יבוא ההון ארוך הטווח לישראל התרחב במידה קטנה יחסית.