בנק ישראל: ירידת התשואות בשחרים קרבה את ישראל לתשואות במדינות עם אינפלציה נמוכה

הירידה שהתרחשה השנה בתשואות לטווח הארוך באפיקים השקליים פעלה לקרב בחזרה את התשואות הישראליות לאלו של מדינות אחרות, בהן קיימת אינפלציה נמוכה - מדינות מפותחות ומספר מדינות מתפתחות. כך עולה מהשוואה בין לאומית שבוצעה במחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל.



בסוף שנת 2001 ובתחילת שנת 2002 התשואות לטווח ארוך בישראל של אג"ח מסוג שחר היו דומות לאלו של ניו זילנד - כ-6.6%. אך ההתפתחויות הכלכליות בישראל בשנת 2002, שהביאו לחשש מפני משבר פיננסי, גרמו לעלייה חדה בתשואות לפדיון ולהתרחקות מרמות התשואות ברוב המדינות. בבנק ישראל מציינים כי בין החודשים מארס ויוני 2002, התשואות בישראל השיגו ואף עלו על אלו של מקסיקו, וזאת על רקע התגברות קצב האינפלציה בישראל בתקופה זו, גם ביחס למקסיקו.



ההשוואה לאיגרות החוב של ממשלת ארה"ב מעלה מגמות דומות. בעוד שבסוף 2001 תשואת השחר היתה גבוהה ב-1.6% בלבד בהשוואה לאג"ח של ממשלת ארה"ב לאותה תקופה. יש לציין כי הפער הגיע לשפל זה לאחר שנגיד בנק ישראל הפחית בדצמבר את הריבית ב-2%. בבנק ישראל מציינים כי פער זה התרחב ל-6.9% בסוף 2002, אך חזר וירד ל-4.2% ביולי 2003.



בבנק ישראל מדגישים כי פערים אלה שונים מפערי הריבית של הבנקים המרכזיים, ולכן, בניתוח השפעת פערי הריבית על תנועות ההון יש להתייחס לפערים בין ריביות השוק בשתי המדינות. תשואות אלה מושפעות מהמצב הכלכלי בשני המשקים - השליטה התקציבית, האינפלציה, מאזן התשלומים ומגמות בשער החליפין והרקע הגיאופוליטי - ולא רק מריביות הבנקים המרכזיים.