קליין מציע להגביל את היתרה היומית בחשבונות שפותחים עורכי דין ורואי חשבון ללקוחותיהם

עורכי דין או רואי חשבון לא יוכלו לפתוח חשבון בנק עבור לקוחותיהם, אלא אם היתרה בסוף יום העסקים, או היקפה של כל פעולה שנעשתה בחשבון, לא יהיו גבוהים מ-200 אלף שקל - כך נקבע בצו מתוקן שהגיש שלשום נגיד בנק ישראל, דוד קליין, לאישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט, כחלק מיישום החוק לאיסור הלבנת הון.



הוועדה אמורה לדון בצו החדש ביום חמישי הקרוב. הצו אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2004, והבנקים מבקשים לדחות את הפעלתו בחצי שנה.



בנוסף נקבע בצו כי פתיחת חשבון למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, תתאפשר בתנאי שהיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים, או היקפה של כל פעולה בחשבון, לא יהיו גבוהים מ-50 אלף שקל. בשני המקרים, תנאי נוסף לפתיחת החשבון הוא חתימה על הצהרה של המבקש בנוגע למטרה שלשמה נפתח החשבון.



בצו נקבע גם כי בעל חשבון שהפר תנאים אלה יקבל התרעה, ואם ימשיך בהפרה לאחר מכן, הבנק יקפיא כל פעולה בחשבון, למעט משיכת היתר הקיימת, סגירת החשבון ופירעון החובות.



קליין אמר כי השינויים בצו הותאמו לשינויים בחוק, לאור הערות של גופים בינלאומיים, ולנוכח הניסיון בתחום. מרבית השינויים נוגעים לחובות זיהוי הלקוחות, בנוסף לדיווח וניהול של רישומי התנועות בבנקים.



איגוד הבנקים הביע התנגדות לקביעת תקרה של 200 אלף שקל בחשבונות שנפתחים על ידי עורכי דין ורואי חשבון, בטענה כי הסכום אינו ריאלי לסוג החשבונות בהם מדובר.



הבנקים מתנגדים גם להוראה חדשה אחרת, שלפיה יש להוריד את תקרת הפעולות המחייבות דיווח מ-200 אלף שקל ל-50 אלף שקל; הבנקים טוענים כי הדבר יביא לריבוי דיווחים בסכומים שאינם רלוונטיים למאבק בהלבנת הון. לטענת הבנקים, רובן המכריע של הפעולות המדווחות - אם לא כולן - כשרות לחלוטין, והדבר מהווה פגיעה נוספת בפרטיות הלקוחות.



הצו כולל רשימת פעולות של לקוחות שעשויות להיות מחשידות, כגון שימוש תדיר בכספת על ידי מספר רב של אנשים; הפקדות מרובות על ידי אדם שאינו בעל חשבון או מורשה חתימה, או אי הצגה לפירעון של צ'ק בנקאי, כאשר חלפו יותר מ-12 חודשים ממועד הוצאתו. במקרים בהם נעשות פעולות אלה, על הבנקים לבדוק אם לא מדובר בניסיונות להלבנת הון.