משרד החינוך ישלם משכורת שנתית למורה שפוטר לאחר התאריך הקבוע בחוק

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של מורה שפוטר מעבודתו, וקבע כי על משרד החינוך לשלם לו משכורת שנתית.

המערער אריאל מייזליק קיבל בתחילת מאי 2001 הודעה על פיטוריו, ובה נאמר לו כי ישובץ במקום עבודה אחר. הבטחה זו התגלתה כטעות לאחר חילופי מכתבים בין המורה למשרד החינוך, שהסתיימו בחודש ספטמבר. המורה פנה לבית הדין האזורי לעבודה כי יצהיר שיחסי העבודה בינו לבין משרד החינוך לא הסתיימו, ולכן על המדינה לשלם לו בגין שנת לימודים נוספת, מכיוון שההודעה על הפסקת העסקתו התקבלה אחרי ה-31 במאי, כקבוע בחוק. שכרו החודשי עמד על 8,435 שקל.

בית הדין האזורי דחה את תביעת המורה בקובעו כי שוכנע שידע עוד לפני ההודעה הרשמית בספטמבר כי עבודתו כמורה הופסקה. לפיכך קבע בית הדין כי אינו יכול להיבנות מהטעות שעשתה המשיבה, ואינו זכאי לפיצוי בגין הפסד שכרו לשנת לימודים נוספת.

המורה פנה לבית הדין הארצי לעבודה והשופטת אלישבע ברק קבעה בהחלטתה, שנתמכה על ידי שתי נציגות הציבור, כי על משרד החינוך לשלם למערער שכר בגין שנת לימודים נוספת מכיוון שההודעה על הפסקת עבודתו ניתנה לאחר המועד הקבוע בחוק. לטענת ברק, ממסכת ההתכתבויות עולה כי עד חודש אוקטובר עדיין לא היה ברור אם המערער ילמד אותה שנה או לא. "הודעה על הפסקת עבודת הוראה צריכה להיות אישית, בהירה ולאור תכלית ההודעה המוקדמת, עד סוף חודש מאי" קבעה ברק, והחליטה כי על משרד החינוך לשלם את שכרו של המערער בגין שנת לימודים נוספת.

השופטים שמואל צור ועמירם רבינוביץ', בדעת מיעוט, סברו כי יש לדחות את הערעור. לדברי צור, הטעות ששורבבה למכתב אותו קיבל המערער בתחילת מאי נגרמה בהיסח דעת ובתום לב. "כשם שהתקשרות בחוזה הנגועה בטעות ניתנת לביטול, כך הודעה מוטעית הנמסרת במהלך קיומו של חוזה... אין זה מן המידה להיאחז בטעות של הצד שכנגד, ולנסות להיבנות עליה, ולקבל על בסיסה זכויות שאינן מגיעות", אמר צור.

(עע 1475/02)