בעניין אחד יש באוצר הסכמה מקיר לקיר; תקציב הביטחון ל-2004 חייב להיות נמוך ב-5-4 מיליארד שקל לעומת 2003. זה לא כבר נערכה בלשכת רה"מ ישיבה בשאלת תקציב הביטחון ב-2004, בהשתתפות ראשי האוצר ומערכת הביטחון. בימים הקרובים צפויה פגישה נוספת בעניין. האוצר העלה בפגישה דרישה לקיצוץ חד בביטחון, וראשי מערכת הביטחון דרשו תוספת תקציב. ההכרעה, כמו תמיד, תהיה של ראש הממשלה.
באוצר קיים קונסנזוס, שלפיו לפני גיבוש תקציב 2004 הדרג המדיני צריך לקבוע מהו סדר העדיפויות של מדינת ישראל בשנה הבאה ובשנים הקרובות. דיון כזה לא התקיים בממשלה או בפורום ממשלתי הרבה שנים. באוצר סבורים, על בסיס שיחות ארוכות, כי גם הממסד הביטחוני היה רוצה בדיון כזה, כולל הכרעות מחייבות.
הכרעה בעניין תקבע איזו רמת ביטחון תקבל ישראל בשנים הקרובות, איזו רמת בריאות, חינוך, תשתיות ועוד. באוצר סבורים כי לנוכח המצב הכלכלי הקשה, ולנוכח השינויים הגיאו-אסטרטגיים באזור בחודשים האחרונים מערכת הביטחון יכולה לקחת סיכונים גדולים מבעבר.
הסיפור עם מערכת הביטחון חוזר על עצמו מדי שנה, אולי מכיוון שמעולם לא התקיים בישראל דיון ציבורי אמיתי על תקציב הביטחון. הציבור יודע מעט מאוד על תקציב מערכת הביטחון, סדרי העדיפויות שלה, סעיפי התקציב, יעילות המערכת או הבקרה הפנימית שלה. מפעם לפעם דולפים לתקשורת רסיסים, לא יותר מכך. כמעט כל חברי הממשלה וחברי הכנסת יודעים מעט מאוד על תקציב הביטחון - אף שהם מאשרים אותו שנה אחר שנה.
מערכת הביטחון מצדה אינה מנסה לסייע להם, להיפך. כך למשל, מערכת הביטחון עשתה כל תרגיל אפשרי, וגם בלתי אפשרי, בסוף 2002 ובשליש הראשון של 2003, כדי שחשב משרד הביטחון לא יהיה מאגף החשכ"ל באוצר, כפי שמקובל בכל משרדי הממשלה האחרים, וכפי שהיה מקובל במערכת הביטחון עד 58'. בסופו של דבר מערכת הביטחון גם הצליחה, דבר שלא יסייע למאמצי האוצר, ובסופו של דבר לציבור, לדעת מה נעשה עם כספי משלם המסים כשהם מגיעים למשרד הביטחון.
למרבה הפלא, והפלא חוזר על עצמו מדי שנה, האוצר ומערכת הביטחון חלוקים גם על הסכמים בסיסיים. במארס נערכה פגישה בין רה"מ, שר הביטחון, שאול מופז, שר האוצר ואחרים, בה נקבע כי תקציב הביטחון ב-2004 יהיה נמוך במיליארד שקל מהתקציב ב-2003. בעת הקיצוץ האחרון בתקציב 2003, בשיעור של כמיליארד שקל - המנה האחרונה בקיצוץ של 11 מיליארד - נקבע כי תקציב הביטחון יקוצץ ב-2004 ב-0.7 מיליארד שקל נוספים.
"הסכמות ראש הממשלה מדברות על קיצוץ של 1.7 מיליארד שקל בתקציב 2004", אומרים באוצר. ואולם במשרד הביטחון מפרשים את ההסכמות אחרת; שם אומרים כי לפי ההסכמות מגיעה למערכת הביטחון תוספת תקציב של 1.5 מיליארד שקל. כלומר, הפער בין הצדדים הוא 3.2 מיליארד שקל. ברור כי מי שיצטרך לקבוע מהן הסכמות רה"מ, הוא רה"מ עצמו. בעבר נטה רה"מ לטובת הביטחון. אם זה יקרה גם הפעם, אין קיצוץ בתקציב.
באוצר אומרים כי קיצוץ של 1.7 מיליארד שקל הוא רק תחילת הדרך; הם דורשים ירידת מדרגה בביטחון, כדי להגיע לקיצוץ של 5-4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ל-2004. לשם כך דרושה החלטה על שינוי סדרי העדיפויות של ישראל. אם רה"מ ו/או השרים יסרבו לאשר ירידת מדרגה, הם יהיו האחראים להשלכות ההחלטה שלהם על כל מגזרי הכלכלה והחברה. ירידת מדרגה משמעה פגיעה בשומנים בצה"ל, אבל גם פגיעה בבשר החי, או כפי שקוראים לזה באוצר, הברזלים - פחות מטוסים, שריון, תותחים ועוד.
המלחמה של האוצר לא תהיה פשוטה. מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, כבר הזהיר השבוע בערוץ 1 כי כל קיצוץ בביטחון משמעו פגיעה בכושר ההרתעה של צה"ל. לדבריו, מערכת הביטחון התייעלה יותר מכל מערכת אזרחית אחרת בשנים האחרונות; את הכסף צריך לחפש במקומות אחרים.
בישראל, שלא כמו בכל העולם הדמוקרטי, הוויכוח של האוצר על תקציב הביטחון מתנהל בחדרי חדרים, עם אלופים ומעלה, בעבר ובהווה, שראיית העולם שלהם פחות רחבה, פחות אזרחית, ומטוסים וטנקים מעניינים אותם הרבה יותר מאמהות חד הוריות. מול האוצר יתייצבו השנה אלוף (מיל) שרון, רב אלוף (מיל) מופז, אלוף (מיל) ירון ורב אלוף יעלון. אגב, כולם צנחנים. בארה"ב, למשל, שר הביטחון לעולם יהיה אזרח. לכן, ראשי המטות המשולבים בדימוס - אלכסנדר הייג בשנות ה-80 וקולין פאוול כיום, הם שרי חוץ.
באוצר משנים טקטיקה: מגלים את כל האמת
מוטי בסוק
15.8.2003 / 9:55