את השמפניה הראשונה שלי שתיתי בסיומו של אחד מהמסעות הקשים בעת שירותי הצבאי, לאות פירגון ואחוות לוחמים ארגנו חברי המפקדה פריסה מכובדת שלוותה ביין נתזים שנקנה בסופרמרקט מזדמן, את הבקבוק עיטרה תווית יוקרתית אשר נשאה בכבוד את השם שמפניה, מאז אותו יום הספקתי להשתחרר מצה"ל ולטעום מגוון יינות איכותיים יותר אבל לא היה דבר אחד שיגרום לאיזשהו סוג של בידול בתווית שעל הבקבוק, כולם היו מבעבעים ולכולם ניתן השם שמפניה, גם היין שהחברים הביאו לארוחת ערב וגם זה שטעמתי במסעדות מישלן בפריז.
יכול להיות שימי הבלבול שלי ושל מיליוני צרכנים ברחבי העולם קרוב מאוד לקיצו, האיחוד האירופי יוזם מהלך שאמור להביא לסיומו של הרומן הארוך בין שמות מחוזות ואזורים ידועים אשר הפכו ברבות השנים לשם נרדף לאיכות קולינרית לבין כל אלו אשר תפסו טרמפ על "שמפיין" "פרובנס" "טוסקנה" ודומיהם ובשיווק נפתל מבלבלים אותנו וגוזרים קופון.
בידיעה שהתפרסמה החודש באקומיסט האירופי התפרסם כי מוסדות האיחוד רוצים למנוע ממשווקים ויצרנים בינלאומיים להשתמש בשמות העילית הקולינרית בטענה כי צמצום השימוש בשמות יביא לאחידות המוצרים ולאחידות באיכות, מנגד טוענים היצרנים (אמריקאים בעיקר) כי השמות הידועים הפכו מזה זמן לשמות גנריים והצרכנים אינם מקשרים בי יין מוסקט לקינוח עם חבל מוסקט שנמצא בדרום צרפת קרוב לגבול עם ספרד, "פריג'ידר" היה שם מותג והפך לשם גנרי לכלל המקררים בעולם, למה שיהיה זה אחרת עם מוצרים כגון קוניאק ובוז'ולה?
על פי טענת האמריקאים יש להתייחס לשמות הקולינרים כאל נכסי צאן ברזל של התרבות האמריקאית עוד מתקופתם של המהגרים הראשונים שהשתקעו ביבשת, "האם נצטרך לבקש רשות מהאירופים להכין נקניקיות פרנקפורטר כל זמן שאנחנו לא באמת מייצרים אותם בפרנקפורט?" שואלים בצד האמריקאי.
האירופים מצדם מגייסים טיעונים משפטיים בדבר זכות השימוש המותרת בזכויות יוצרים, כמובן שהכל נאמר תחת איצטלה של בריאותו ובטחונו של הצרכן האומלל שלא ידע להבחין בין עפיצות אמיתית לבין סתם חמיצות עבשה, האירופים טוענים כי דין "יינות בורדו" כדין "נייקי", דין "קרם קטלן" כדין "מקדונלד'ס'", לא כל נוזל שחור עם בועות מיד הופך ל"קוקה קולה" ולא כל גבינת צאן תהפוך פתע לגבינת צ'דר.
"אני לא מזהה כאן בעיה משפטית מהותית" טוען עו"ד דייויד גולדנבלט המתמחה בדיני האיחוד האירופי ממשרד יעקב סלומון ליפשיץ ושות', "המחלוקת בין הצדדים נוגעת יותר להיבטים הקשורים בהתפתחויות גיאופוליטיות, מצד אחד ניצבים מצדדי הגלובליזציה והסחר החופשי וממולם נמצאים היצרנים והמשווקים האזוריים שפשוט רוצים למקסם רווחים, בכל מקרה אין כאן מקום להביא טיעונים בדבר הגנריות של השמות ואין להקיש ממקרה הפריג'ידר של ג'נרל אלקטריק לזכויות יוצרים בנוגע ליינות ולתוצרת החקלאית".
עד שתתקבל החלטה במסדרונות האיחוד האירופי אני בהחלט מתכוון לקרוא טוב, טוב את התוויות ואת כל האותיות הקטנות על גבי "הגבינות הצרפתיות" ו"הפסטה הנפוליטנית", בכל מה שקשור ליין עשיתי בחוכמה ועברתי לבציר מגבולות ארצנו, זה הרבה יותר זול וברוב המקרים גם יותר טעים.
