מנכ"ל משרד הדתות שפוטר יקבל פיצוי של 15 אלף שקל בגין עוגמת נפש

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את תביעתו של מנכ"ל משרד הדתות לשעבר מאיר אזרד שפוטר עם חילופי השרים במשרד.

התובע, ששימש מנכ"ל משרד הדתות במשך שנה, ביקש לקבוע כי שר הדתות, מנכ"ל משרד הדתות, נציבות שירות המדינה ומדינת ישראל לא היו מוסמכים להפסיק שירותו כמנכ"ל על פי חוזה מיוחד עליו היה חתום. התובע ביקש לחייב הנתבעים לקיים את החוזה או לפצותו על הפרתו. כמו כן ביקש התובע פיצויים בגין הודעה מוקדמת ופיצויים על הנזק הכלכלי ובגין עוגמת הנפש שנגרמו לו בגין הפסקת העסקתו.

במאי 2000 מונה התובע למנכ"ל משרד הדתות. עבודתו הופסקה על רקע חילופי שרים במשרד הדתות. באפריל 2001 קיבל הודעה על הפסקת העסקתו, בעקבותיה נפרץ משרדו ופונו חפציו. בעקבות כך הגיש התובע בקשה לבית הדין לקבלת סעד זמני למניעת הפסקת העסקתו. ביוני 2001 הגיעו הצדדים להסדר לפיו תנאי העסקתו של התובע יישארו כפי שהם עד לסוף חודש יוני והחל מיולי 2001 תשולם לו גמלתו.

התובע, המיוצג על ידי עוה"ד יעקב ביניש ומיקה בנקי, טען כי חוזה העסקתו היה לתקופה של שנתיים, וביקש פיצוי בגובה משכורת שנתית מלאה. עוד טען התובע כי אין בחתימתו על חוזה העסקתו כמנכ"ל לפגוע בזכויותיו כעובד מדינה קבוע. הנתבעים טענו כי בהיות משרת המנכ"ל משרת אמון מתחייבת המסקנה כי ניתן להשתחרר מן החוזה המיוחד קודם למועד סיומו.

בית הדין קיבל התביעה בחלקה. בית הדין קבע כי אין התובע יכול לטעון כי משהופסקה כהונתו כמנכ"ל נשאר מעמדו כעובד קבוע במדינה. כאשר בוטל כתב המינוי של התובע בוטלו גם זכויותיו כעובד בעל כתב מינוי ואין הוא עוד בבחינת עובד קבוע.

עוד קבע בית הדין כי בעצם הפסקת ההתקשרות עם התובע טרם הגיעה לסיומה התקופה הקצובה בחוזה, ומכיוון שלא הוצעה לו הצעה חלופית, הפרה הנתבעת את הסכם העסקה עימו. בית המשפט קבע כי התובע יקבל פיצוי בשיעור ההפרש בין המשכורת כמנכ"ל לבין הגמלה ששולמה לו החל מה-1.7.2001 ועד לתום תקופת החוזה - סוף מאי 2002.

בית הדין קבע כי הדרך בה נפרץ משרדו של התובע "ראויה לכל ביקורת וגנאי. אצה מאוד הדרך למשרד הדתות לעשות מלאכתו נאמנה לקראת בואו של מנכ"ל חדש למשרד. בפעולת המשרד כפי שפעל פגע בכבודו של המנכ"ל כעובד המשרד ובכבודו כאדם.". לתובע נקבעו פיצויים בגובה 15 אלף שקל בגין עוגמת הנפש.