הנהלת המינהל: לאשר עסקת תעשיות מלח בשבוע הבא

העסקה שנחתמה בין חברת תעשיות מלח לבין מינהל מקרקעי ישראל סבירה במתכונתה הנוכחית, ותועלה להצבעה בישיבת מועצת המינהל בשבוע הבא - כך החליטה הנהלת המינהל בישיבתה בשבוע שעבר.



בישיבה נדון חוזה שנחתם ב-96' בין נציגי תעשיות מלח שבשליטת משפחת דנקנר לבין הנהלת המינהל, בראשות עוזי וכסלר. ההסכם נועד לקבוע את שיעור הפיצוי שתקבל החברה בעת הפשרת הקרקעות שהיא חוכרת מהמינהל. החוזה המקורי שונה, בעקבות ביקורת של מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, וההצעה שתובא לאישור המינהל כוללת 2,000 דונם מתוך השטח שחוכרת החברה, במקום 3,000 דונם בהצעה המקורית.



מקור במינהל אמר כי ייתכן שאם תעשיות מלח והמינהל היו חותמים על החוזה כיום, שיעור הפיצוי היה נמוך יותר, אך לא בהיקפים משמעותיים.



על פי ההסכם, במקרה של שינוי ייעוד הקרקע תקבל החברה 40% מזכויות הבנייה על הקרקע שהיא חוכרת מהמינהל באילת ובעתלית.



בנוסף נקבע כי תעשיות מלח רשאית לנייד זכויות; עקב כך, החברה נוטה לדרוש 30% בלבד מהזכויות על הקרקע באילת, ו-50% מהזכויות על הקרקע בעתלית.



יו"ר מועצת המינהל, אהוד אולמרט, תומך באישור העסקה, בעוד נציגי קרן קיימת לישראל הביעו בשבועות האחרונים הסתייגות מהעניין.



אנשי קרן קיימת לישראל הם 9 מתוך 19 חברי המועצה, ויחד עם נציגים נוספים ביכולתם ליצור גוש חוסם. יתר חברי המועצה הם נציגים של משרדי ממשלה.



בקרן קיימת לישראל סבורים כי הקרקע שהוכחרה לחברה לצורך כריית מלח היא קרקע חקלאית לכל דבר, ולכן מגיע לחברה פיצוי זהה לזה שניתן לחקלאים, הנמוך משמעותית מהפיצוי שאושר לה.



במינהל מקרקעי ישראל אומרים כי לפי ההסכמים שבידם, הקרקע באילת היא ככל הנראה קרקע עירונית, דבר המצדיק מתן פיצוי גבוה. על הקרקע באילת מתוכננות מאות דירות ואלפי חדרי מלון.



הקרקע בעתלית היא בעלת פוטנציאל גבוה יותר, בשל התוכנית להקמת אלפי יחידות דיור במקום. במינהל המקרקעין יש הטוענים כי מדובר בקרקע חקלאית בעיקרה, אך עם זאת לפחות חלק ממנה - כמה מאות דונמים שעליהם ממוקמים מפעלי החברה - היא קרקע עירונית; משום כך, הפיצוי שהיה ניתן על קרקע זו בלבד לא היה נמוך משמעותית מהפיצוי שאושר לחברה, גם אם ההגדרות של הקרקע היו משתנות.