החל מהחודש: בנק ישראל יפרסם את סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות שקל-דולר OTC

החל מהחודש תחל המחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל לפרסם את סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות call ו-put על הדולר הנסחרות מעבר לדלפק - (over the counter) ה-OTC.



סטיית התקן הגלומה משקפת את ציפיות השוק ביחס לתנודתיות העתידית של שער החליפין, ומשקפת בעצם את מחיר הסיכון של שינויי השער בשוק. בבנק ישראל מייחסים חשיבות לנתון זה, ולטענת המחלקה לפעילות המשק במט"ח, הסטייה הגלומה היא מסביר חשוב מאוד להתנהגות שער החליפין ומהווה אינדיקטור לפעילות עתידית של הסקטור העסקי במט"ח.



המסחר באופציות שקל-דולר בשוק ה-OTC מרכז את רוב הפעילות בנגזרים בשוק המט"ח. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2003 היוו חוזים שנסחרו מעבר לדלפק יותר מ-70% מכלל שווי החוזים הפתוחים במסגרת אופציות שקל-דולר, שהסתכמו בכ-10 מיליארד דולר (במונחי נכס בסיס). במחצית הראשונה של השנה הגיע היקף העסקות החודשי הממוצע בשוק זה ל-580 מיליון דולר לחודש באופציות של עד 3 חודשים, וכ-140 מיליון דולר בממוצע לחודש באופציות ל-3 חודשים ויותר.



בניגוד למסחר באופציות שקל-דולר בבורסה, בו העסקות הן בחוזים סטנדרטיים כשכל אופציה נכתבת על נכס בסיס קבוע של 10,000 דולר, בשוק שמעבר לדלפק החוזה נתפר לפי צרכי הלקוח (tailor made).
נתוני סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות שקל-דולר בבורסה עדיין לא מפורסמים בידי בנק ישראל, בשל קושי המדידה שלה במסחר רציף.



סטיית התקן הגלומה היא אחד הפרמטרים בנוסחת בלק אנד שולס שהיא הנוסחה המקובלת לתמחור אופציות call ו-put. כדי לחשבה, לוקחים את המחיר בפועל של האופציה, מולו מציבים את כל הפרמטרים של נוסחת בלק אנד שולס-שער הספוט של הדולר, מחיר המימוש, הזמן לפקיעה, תשואת המק"מ וריבית הליבור, כך שהפרמטר היחיד שחסר הוא סטיית התקן. אז מציבים סטיות תקן שונות בנוסחה, והסטייה שמשווה את המחיר בנוסחה לזה ששולם בפועל היא סטיית התקן הגלומה.