תביעה בביה"ד לעבודה: אוניברסיטת תל אביב משתמשת בשיטת העסקה המאפשרת לא לשלם תנאים סוציאליים ופנסיה

עובדת לשעבר באוניברסיטת תל אביב וארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטה תובעים, באמצעות משרד עוה"ד סטריקובסקי גל ברוך, את האוניברסיטה על סך של כ-73.8 אלף שקל בגין פיצויי פיטורים ופדיון חופשה.



התובעת הועסקה באוניברסיטה מ-1988 ופוטרה ביוני 2002. מנובמבר 1990 החלה האוניברסיטה להעסיק את התובעת כמורה מן החוץ לפי כתבי מינוי שהוצאו לה מעת לעת, כך שלמעשה צברה התובעת בכל פעם מספר חודשי העסקה רצופים בלבד.



בתביעה נטען כי האוניברסיטה לא שילמה לתובעת מאומה עם סיום עבודתה. על פי כתבי המינוי היתה אמורה התובעת לשהות בחופשה בתשלום בתקופת הפגרה, אך בתביעה נטען כי הנתבעת לא שילמה לתובעת עם פיטוריה פדיון חופשה.



עוד נטען בתביעה כי צורת ההעסקה של מורים מן החוץ זולה יותר עבור האוניברסיטה, שנמנעת מלשלם למורים מהחוץ תנאים סוציאליים, ביטוח פנסיוני ואף מנסה להימנע מהחובה לשלם פיצויי פיטורים וחופשה.



בתביעה נטען כי הניסיון להימנע מפיצויי פיטורים נעשה על ידי כתבי מינוי לתקופות קצובות, כאשר המורים מן החוץ, והתובעת ביניהם, נאלצו לבצע עבודה גם בחודשים מעבר לכתב המינוי אולם לא קיבלו תמורה כספית עבור עבודה זו.



בתביעה נטען כי משכי ההעסקה נקבעו במסגרת כתבי מינוי, אולם אלו נועדו לאפשר לנתבעת לחמוק ממחויבותה להעסיק עובדים לאורך זמן ולתקופות ממושכות מבלי שתהיה מחויבת בתשלום ולו של הזכויות הסוציאליות.



התובעת טוענת כי עובד המועסק כעובד עונתי זכאי לתשלום פיצויי פיטורים אם הועסק יותר משתי עונות ברציפות. עוד נטען כי מדובר באפליה של מורים מן החוץ לעומת חברי הסגל הזוטר.



התובעת טוענת כי העסקתה באופן העוקף הסכמים והסדרי העסקה מחייבים, תוך שלילת זכויות סוציאליות להן זכאי כל עובד, מותירה אותה לאחר שנות עבודה רבות ללא כל זכויות יסוד בסיסיות.



התובעת מבקשת כי בית הדין יקבע כי שלילת הזכויות של הסגל האקדמי הזוטר הינה אפליה פסולה ואסורה, וכי יש לראות בה כמי שהועסקה ברציפות בנתבעת, וכי היא זכאית לתשלום פיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתה בנתבעת, ולתשלום פדיון חופשה.