בנק ישראל: המשק אינו מתקדם בתוואי האופטימי

"על פי ההתפתחויות האחרונות בתנאי הרקע של המשק, ברור שהמשק אינו מתקדם בתוואי האופטימי", כך אמרה קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל בישיבת הממשלה הראשונה שדנה בתקציב 2004. "קיימת אי ודאות רבה לגבי התנאים החיצוניים שישררו בשנה הבאה הן בכלכלה העולמית והן מבחינת הסכסוך עם הפלשתינאים, אשר יש לה השלכות לגבי מידת אי הוודאות ביחס לתמונה המקרו כלכלית שתתרחש בישראל".

פלוג הציגה בפני הממשלה שני תרחישים מקרו-כלכליים התוחמים טווח סביר של התפתחויות ב-2004. התרחיש הפסימי של בנק ישראל מתבסס על הנחה שקצב ההתאוששות של הכלכלה העולמית והמצב הבטחוני לא יקלו על יציאה מהמיתון. בתרחיש זה הונח כי תבוצע התאמה תקציבית של כ-10 מיליארד שקל אשר תביא בתנאים אלו לגירעון של 4.5% מהתוצר.

מנגד, במסגרת התרחיש האופטימי הונח כי תנאי הכלכלה העולמי והמצב הבטחוני יהיו נוחים יותר ויתמכו בצמיחה מהירה יותר מהמיתון. גם בתרחיש האופטימי מניחים התאמה תקציבית באותו היקף, שחלק גדול ממנה יהיה בתקציב הביטחון. התאמה זו תביא לירידת הגירעון של הממשלה ל-3.5% תוצר. בתרחיש זה הונח גם כי צעדי הממשלה שיינקטו יהיו בעלי השלכות ארוכות טווח ולכן יאותתו באופן אמין על חזרה לתוואי של גירעון פוחת וחוב ממשלתי יורד. כמו כן הונח בתרחיש זה כי יינקטו צעדים נמרצים ביותר לצמצום מספר העובדים הזרים, ולקידום ביצוע השקעות בתשתית.

בכל אחד מהתרחישים צפויה מדיניות ריבית שונה. בעוד שבתרחיש הפסימי לא יפחית בנק ישראל את הריבית על מנת לשמור על יציבות בגלל עליית פרמיית הסיכון של ישראל, בתרחיש השני יתאפשר המשך הפחתת הריבית, וזאת בתנאי שהריבית ארוכת הטווח תרד בהתאם.

פלוג מציינת כי שני התרחישים המתוארים תוחמים את הטווח הסביר של אפשרויות הצמיחה של המשק בשנה הבאה. "על פי ההתפתחויות האחרונות בתנאי הרקע של המשק, ברור שהמשק אינו בתוואי האופטימי. לפיכך, ועל רקע מצב המוצא שבו מצוי המשק עם חוב ממשלתי גבוה מאוד, ראוי לאמץ הערכה שמרנית יחסית, בחלק הנמוך של הטווח, לצורך ביסוס אומדן המסים, והערכה, הנגזרת מכך, בדבר היקף ההתאמות התקציביות הנדרשות להשגת יעד הגירעון שייקבע", אמרה פלוג.

זאת ועוד, חשוב שהמדיניות התקציבית שתאומץ תכלול מרכיבים שיהפכו אותה לאמינה לאורך זמן, אמרה פלוג, ובכלל זה, תבטיח הפעלת מנגנון בקרה לעמידה ביעד הגירעון ותקטין את מרכיבי העלייה האוטומטיים בהוצאות הממשלה. כמו כן חשוב שהממשלה תקדם את התוכנית להשקעה מוגברת בתשתיות, ותקדם את הרפורמות בשוקי העבודה והכספים.