התמ"ג של ונצואלה נפל ב-18% במחצית הראשונה של השנה בעקבות השבתת ייצוא הנפט

התוצר הכלכלי של ונצואלה צנח ב-18% במחצית הראשונה של 2003, בעקבות השפעותיה של שביתה כללית במשק, אשר שיתקה את ייצוא הנפט מהמדינה. ברבעון הראשון של השנה נרשמה ירידה של 27% בתוצר, וברבעון השני היתה נסיגה של 9%. לפי תחזיות קודמות צפויה צמיחה שלילית של 10.7% בכלכלת ונצואלה עבור השנה כולה, לאחר נסיגה של 8.9% בשנה הקודמת.



שביתה בת חודשיים שפרצה בניסיון להדיח את הנשיא המכהן, הוגו צ'אווז, הובילה לשיתוק משק הנפט במדינה הלטינית. ונצואלה היא יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, ושיבוש האספקה ממנה הוביל לעלייה חדה במחירי הנפט בתחילת השנה, במקביל לנזק שנגרם כתוצאה ממלחמה בעיראק. ברבעון השני, למרות סיומה של השביתה, נרשמה ירידה של 3% בתוצר ענף הנפט, לפי נתוני הבנק המרכזי. יתר מגזרי הכלכלה נסוגו בכ-10%, עם צניחה של 50% ויותר בענף הבנייה.



שביתת הנפט עלתה לחברת הנפט הלאומית, פטרולאוס דה ונצואלה, באובדן הכנסות מיצוא של 4 מיליארד דולר, וב-16 אלף עובדים שפוטרו בידי הממשלה. UBS ורבורג מעריך כי חלקו של הנפט מהתוצר המקומי הגולמי של ונצואלה יירד ב-2003 ב-22%, וכי ונצואלה ניצבת בפני "משבר פיסקלי אימתני".



תפוקת הנפט הנוכחית טרם חזרה לרמות של לפני השביתה, אשר הסתיימה בפברואר. לפי נתוני הממשלה התפוקה הנוכחית היא 3 מיליון חביות ליום, אולם מקורות בענף הנפט טוענים כי התפוקה האמיתית היא 2.6 מיליון חביות, פחות מהמכסה שקבע אופ"ק.



גורם נוסף המעיב על ונצואלה הוא משטר מט"ח נוקשה המווסת את כמות הדולרים שיכולים תושבי ונצואלה וחברות פרטיות לרכוש. הממשלה קיבעה בפברואר את שער הבוליבאר, המטבע המקומי, ל-1,596 בוליבאר לדולר, והיא מוכרת מדי יום 20 מיליון דולר, פחות משליש הביקוש האמיתי בוונצואלה. בשקוק השחור נסחר נסחר הדולר האמריקאי בשערים גבוהים בהרבה, של 2300-3,000 בוליבאר לדולר.



במארס זינק קצב האינפלציה השנתי ל-34.1%, לעומת קצב אינפלציה של 17.6% שנה קודם לכן. שנת 2002 הסתיימה באינפלציה של 31.2% - הרמה הגבוהה מזה חמש שנים.