השופטת אלשיך: שעבוד שנרשם ע"י רשויות המס ערב קריסת חברה בטל בהיותו העדפת נושים

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך הורתה על בטלותו של שעבוד שרשם אגף המכס על נכס מקרקעין של חברת רובננקו ערב קריסת החברה. השופטת קבעה בפסק דינה כי רישום שעבוד שכזה מהווה למעשה העדפת נושים אסורה מבחינת רשויות המס.



המדובר בשעבוד שהטיל אגף המכס על נכס מקרקעין של רובננקו לאחר שהגיעו אליו ידיעות כי החברה מצויה בקשיים ולא תוכל לפרוע חובותיה בין השאר לאגף המכס. השעבוד הוטל ימים ספורים בטרם נכנסה החברה להקפאת הליכים. נאמן החברה רו"ח חיים קמיל ביקש מביהמ"ש לבטל את השעבוד שכן לטענתו מדובר בהעדפה לרשויות המס שלא כדין, שניצלו למעשה את כוחן ורשמו שעבוד על מקרקעין שהיטיב את מצבן מול הנושים האחרים של החברה.



הנאמן טען כי מאחר והפעולה נעשתה בתוך שלושה חודשים מיום קריסתה, אזי ניתן לבטלה על פי דיני פשיטת הרגל.



אלשיך קובעת בהחלטתה כי לצורך ביטול הענקה אסורה על פי דיני פשיטת הרגל אין צורך שהתשלום או השעבוד נעשה ע"פ רצונו של החייב, וכי יכול שהעדפה כזו תעשה "תחת איום או שידול שלא כדין". השופטת מציינת כי אמצעי האילוץ או השידול הללו אינם חייבים להיות בגדר פעולה שלא כדין או עבירה פלילית, אלא יש לבחון האם התשלום או השעבוד נעשה במהלך עסקים רגיל של החברה או חרג ממנו ביודעין - ואין זה משנה אם החריגה נעשתה מיוזמת החייב או הנושה שכפה עליו את רצונו.



השופטת מציינת כי אמנם קיימים הבדלים בין נושה רגיל לרשות המס כנושה, אך הבדלים אלו אינם שוללים את האפשרות שפעולת גבייה מסוימת של רשות המס תהווה העדפת נושים אסורה. השופטת מציינת כי אמנם המחוקק העניק לרשויות המס כלים מיוחדים לגביית חובות מס ובין השאר את חוק המסים גבייה, אולם "קיומם של כלים לחוד ואופן השימוש בהם לחוד". אלשיך קובעת כי חובה על רשויות המס להפעיל את הכלי שניתן בידם כדין ובתום לב.



אלשיך מתייחסת בהחלטתה לטענה נוספת שהעלתה רשות המס לפיה חוק המסים גבייה וכן פסיקת ביהמ"ש העליון בפרשת שמש (ע"א 633/91) מבצרת את מעמדו הקנייני של שעבוד שנעשה לטובת רשויות המס גם בהליכי חדלות פירעון.



אלשיך מציינת כי לדעתה יש לעשות הפרדה בין היכולת של רשויות המס להטיל שעבוד על מקרקעין, במקום שהחוב אליה נובע ישירות מהמקרקעין אותם היא מבקשת לשעבד, לבין מצב בו השעבוד שמוטל על המקרקעין בא להבטיח חוב מס אחר של בעלי המקרקעין.



לגישת אלשיך במקרה בו מדובר בחוב רגיל שאין בינו לבין הנכס עליו מוטל השעבוד כל קשר מיוחד, אין מקום לתת עדיפות לרשות המס להיפרע מהנכס על פני כל נושה רגיל. אלשיך מציינת בהחלטתה כי אינה צריכה להכריע בעניין זה שכן די לקבוע כי פעולת רשות המס היתה בגדר העדפת נושים ויש לבטלה על פי דיני פשיטת הרגל. (פש"ר 2118/02)