שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ניסים ישעיה החליט היום כי המועד הקובע לבחינת חברותם של חברי קיבוץ גליל ים, לצורך תהליך שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, יהיה ה-22 לפברואר 2002. למעשה - החלטת השופט קובעת כי כל מי שהיה חבר קיבוץ גליל ים בתאריך זה ולפני כן, יהיה זכאי ביום מן הימים כאשר הקיבוץ יקבל החלטה לשייך את נכסיו לחברים לחלקו בנכסים.
השופט קבע עוד כי פטירתו של מי שהיה חבר קיבוץ עד לאותו מועד, לא תבטל את זכותו להוריש את חלקו בנכסי הקיבוץ ליורשיו, וכי בעת ביצוע תהליך שיוך שכזה יורשיו יהיו זכאים לקבל את חלקו.
ראשית הפרשה בשנת 1998 עת הגישו 55 תובעים רובם צאצאים של מייסדי הקיבוץ שעזבו אותו או חברים שעזבו אותו עשרות שנים לפני כן, תביעה לבית המשפט המחוזי.
התובעים באמצעות עוה"ד יורם מושקט ושרון שפינט טענו כי מאחר והקיבוץ שינה את אורחות החיים השיתופיים ועומד בפני תהלכי הפרטה ומכירת מקרקעין ליזמים פרטיים במאות מיליוני דולרים, הרי גם הם זכאים לחלק מהנתח הצפוי ליפול בחלקם של חברי הקיבוץ וזאת על בסיס הזכויות שנרכשו על ידם או על יד הוריהם בעת שהיו חברי קיבוץ.
התובעים ביקשו שביהמ"ש יצהיר כי יש לכל אחד מהם זכויות בנכסי הקיבוץ על פי השיעור היחסי למספר הכולל של חברי הקיבוץ ולחילופין שאם וכאשר יחליט הקיבוץ לחלק את נכסיו הם יכללו בין החברים הזכאים לחלק יחסי ברכוש.
יש לציין כי עפ"י תקנון הקיבוץ המאוגד כאגודה שיתופית חבר שעזב את הקיבוץ חברותו באגודה פוקעת והוא מאבד את כל זכויותיו כחבר. עקרון זה, קובע השופט משקף את עקרונות השיתוף והשיוויון של חיי הקיבוץ השוללים למעשה מחבר לצבור רכוש פרטי ולזכות בחלק יחסי בנכסי הקיבוץ.
התובעים טענו כאמור כי הקיבוץ שינה את פניו והפך למעשה לקפיטלסטי. לטענתם הוא מתיר כיום לחברים להחזיק בכלי רכב, הוא משכיר חדרים לשוכרים שאינם חברי קיבוץ, משכיר מבנים לעסקים פרטיים, חדר האוכל הופרט, הלינה המשותפת בוטלה ולחברי הקיבוץ הותר לנהל חשבונות בנק פרטיים בבנקים.
כמו כן, טענו התובעים כי בשנים האחרונות הוכנסו שינויים בתקנון האגודה השיתופית המעידים על כוונת הקיבוץ לבצע "הפרטה" מלאה ולשייך לכל אחד מהחברים את חלקו היחסי בנכסי הקיבוץ. כך נשטען שבשנת 1996 בוטל הצורך ברוב מיוחד לשם שינוי התקנון ובשנת 2001 הוכנס שינוי נוסף לפיו הסעיף בתקנון האגודה הקובע כי רכוש הקיבוץ אינו ניתן לחלוקה בין החברים ניתן לשינוי ברוב של 75% מחברי הקיבוץ.
לאור שינויים אלו טענו התובעים שיש להצהיר על זכויותיהם בנכסים למרות שתקנון האגודה שולל את זכותם של העוזבים לקבל חלק בנכסי הקיבוץ.
השופט ישעיה מגיע למסקנה כי אין מנוס מלקבוע, "כי חברי הקיבוץ גמרו אומר בליבם להפריט בעתיד את חיי הקיבוץ ולשייך את נכסיו לחבריו".
השופט גם מצביע על נקודת הזמן שלדעתו החליטו חברי הקיבוץ על הפרטת הקיבוץ. היה זה לטענתו בהחלטה מפברואר 2001 בה הוחלט על שינוי התקנון בנוגע לאפשרות שיוך הנכסים לחברים.
לאור זאת קובע השופט כי חברי הקיבוץ שעזבו אותו לפני מועד זה וצאצאים של עוזבי הקיבוץ שעזבו אותו לפני מועד זה אינם זכאים לזכויות כלשהם בעת ביצועו של תהליך שיוך לכשיתרחש. לדידו של ישעיה מדובר באנשים שעזבו את הקיבוץ בטרם 'הליכ ההפרטה' מתוך מודעות לאבדן זכויותיהם ולא יהא זה צודק להשיב להם מעמדם וזכויותיהם כחברי קיבוץ.
"העובדה שעשרות שנים לאחר עזיבתם את הקיבוץ החלו יזמי הנדל"ן לגלות עניין בקרקעות הקיבוץ שערכן הלך והאמיר, אין בה כשלעצמה, להעניק לעוזבים זכות, משפטית או אחרת, לחזור בהם מהויתור על זכויותיהם כחברי קיבוץ או זכות לקבל חלק מהנכסים שלו כיחולקו, אם בכלל, שנים רבות לאחר מכן", אומר השופט.
מנגד קובע השופט כי לאחר שהתקבלה ההחלטה בפברואר 2001 לגבי שיוך הקרקעות לא יהא זה צודק להתעלם מהזכויות שנוצרו למי שהיה חבר הקיבוץ בעת שהתקבלה ההחלטה ונפטר לאחריה שכן הם היו למעשה שותפים לקבלתה. לפיכך במקרה זה יהיו זכאים היורשים של אותו חבר לחלקו בעת שיוך הנכסים.
השופט קובע למעשה כי הקיבוץ ימשיך לתפקד על פי ערכיו השיתופיים הקובעים כי עזיבת חבר מביאה לפקיעת חובותיו וזכויותיו בקיבוץ. אלא שכאשר הקיבוץ יקבל החלטה על שיוך הנכסים לחברים יהיו כל החברים החיים באותו מועד וכן יורשיהם של מי שהיו חברי קיבוץ עד ל-22 לפברואר 2001 יכללו במניין החברים הזכאים לחלק מהנכסים.
החלטת השופט למעשה דוחה את תביעתם של מרבית התובעים ולמעשה הנהנים היחידים ממנה יהיו 6 תובעים שמרביתם נפטרו במהלך המשפט ואשר היו חברי הקיבוץ גם לאחר התאריך הקובע. את הקיבוץ ייצגו עוה"ד עדי קפלן ואיל טלמון.
ביהמ"ש קבע: כל מי שהיה חבר בגליל ים לפני פברואר 2001 יוכל להוריש את חלקו במסגרת תהליך שיוך נכסים לחברים
אמיר הלמר
3.9.2003 / 16:41