רובינשטיין: השר אולמרט הציג למועצת מינהל מקרקעי ישראל נתונים מטעים

השר אהוד אולמרט הציג לחברי מועצת מינהל מקרקעי ישראל נתונים מטעים בנוגע להיקפי עסקות של הפשרת הקרקע שיקודמו במסלולי הפיצוי המורחבים - כך עולה מהודעה שפירסם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. בהוראות המעבר להפשרת קרקע שאישרה שלשום מועצת המינהל נקבעו קריטריונים שעל פיהם, תוכניות להפשרת קרקע הנמצאות בהליכים יוכלו להמשיך ולהתקדם במסלולי התכנון הכוללים פיצויים, שאותם ביטל בג"ץ באוגוסט 2002.



רובינשטיין כותב כי השר, המשמש יו"ר מינהל מקרקעי ישראל, הציג למועצה באוגוסט הצעת פשרה, הצעה שלמעשה, לא הסכים לה, ואשר לא אושרה במועצה; הצעה זו, לדברי רובינשטיין, כוללת פחות יחידות דיור מזו שהתקבלה בסופו של דבר שלשום, ואשר לגביה רובינשטיין נתן את הסכמתו. "בהצגה זו", כותב רובינשטיין, "יש - בכל הכבוד - משום הצגה שאינה מדויקת והעלולה להטעות".



רובינשטיין מבהיר שלאולמרט היה ידוע מראש כי המספרים, אשר נמסרו לו בנוגע להצעה שניסה לקדם באוגוסט, מוטים כלפי מטה בשל טעות; וכך נוצר מצב שההצעה לא כללה עסקות שהיה ניתן לאשר ממילא, אלא רק את העסקות שניתן להמשיך בהן עקב השינוי שהוצע בהוראות המעבר.



היועץ כותב, בין היתר, כי המספרים שהציג השר במועצה מתייחסים רק להחלטה 727 המעניקה פיצוי של 27% מזכויות הבנייה לחקלאים, במקרה של הפשרת קרקע לבנייה נרחבת למגורים - תוך התעלמות מהחלטה 737. החלטה 737 נוגעת להרחבות במושבים - הקמת שכונות וילות בהיקף של עד 115% ממספר הנחלות הקיים.



לדברי רובינשטיין, אימוץ המלצות ועדת נסים במלואן היה מאפשר ביצוע עסקות הפשרת קרקע על פי מסלולי הפיצויים שבג"ץ ביטל בהיקף של 56 אלף יחידות דיור; הוראות המעבר שאושרו בסוף יוני, בניגוד לעמדתו, כבר היו מצומצמות יותר ואיפשרו אישור עסקות בהיקף של 27 אלף יחידות דיור. בסופו של דבר קיבלה המועצה החלטה, המקובלת על היועץ, המאפשרת אישור עסקות בהיקף של 16 אלף יחידות דיור, על פי החלטה 727, ו-5,600, על פי החלטה 737 (לעומת 13,900 ביוני). כלומר, לפי רובינשטיין, הפער בין ההצעה הראשונה לזו שאושרה אתמול מגיע בסך הכל ל-21.2 :17,300 אלף יחידות עתה, לעומת 40.9 בהצעה שאושרה ביוני.



בנוגע להחלטה נוספת שאושרה אתמול במועצה, העוסקת ברישום חלקות המגורים על שם החקלאים ובמתן שטח מסחרי בן 500 מ"ר לנחלה, נמסר ממשרד המשפטים כי היועץ צריך ללמוד את ההחלטה; עם זאת הבהירו במשרד כי אם מדובר בהחלטה הדומה בנוסחתה להצעה המקורית שהועברה לעיון היועץ, הרי שעמדתו בנוגע להצעה זו ידועה ולא תעמוד בביקורת שיפוטית.



השר אולמרט אמר אתמול בתגובה לדברי רובינשטיין כי אם לא ירצה להגן על עמדת מועצת המינהל, יפעל לקבל סיוע משפטי אחר בבג"ץ. השר, שהשתתף אתמול בפורום הנדל"ן של בנק ירושלים, תקף בעקיפין את רובינשטיין באומרו כי אחת הבעיות של ענייני המקרקעין בישראל היא שגופים ממשלתיים מנסים להתערב בתהליכים שאינם נוגעים להם. אולמרט גם תקף את העמדה שהשמיע היועץ בעבר, ולפיה, אין לאפשר את העברת מינהל התכנון למשרדו בשל היותו אחראי גם על מינהל מקרקעי ישראל.



מוקדי הסכסוך



* האי היווני - ב-99' מתפרסמת פרשת "האי היווני" של דוד אפל; במשרד היועץ עדיין מתלבטים אם להגיש כתב אישום בפרשה גם נגד אולמרט



* הפשרת קרקע חקלאית - ביוני 2003 מקבל מינהל מקרקעי ישראל הוראות מעבר לעניין הפשרת קרקע חקלאית, בניגוד לחוות דעתו של רובינשטיין; רובינשטיין, בתגובה, מסרב להגן על הוראות המעבר בבג"ץ. בתחילת השבוע מחליטה מועצת מקרקעי ישראל, בראשות אולמרט, להעניק הטבות נרחבות לחקלאים בחלקות המגורים שלהם - למרות התנגדות מפורשת של רובינשטיין



* תעשיות מלח - ביוני 2003 מגיש רובינשטיין חוות דעת נוקבת לאולמרט, ולפיה עסקת הקרקעות עם תעשיות מלח "אינה שגרתית"; אולמרט דוחה את חוות הדעת