ביהמ"ש: על תובע ייצוגי להראות שהוא בעל "חוסן כלכלי" ומסוגל לשלם את "ההוצאות הריאליות" של הנתבעים

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דרורה פלפל מחקה לאחרונה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה חברת או.בי.די בשנת 1999 כנגד הכשרת הישוב על סכום מוערך של כ-50 מיליון שקל.



או.בי.די טענה שרכב שלה שהיה מבוטח בהכשרה ביטוח ניזוק בתאונה וחברת הביטוח אישרה להחליף את החלק הפגוע בחלק מקורי אולם לא חדש. בנוסף העניקה הכשרה ביטוח לאו.בי.די רכב חלופי רק לחלק מהזמן בו היה הרכב הפגוע במוסך.



במהלך הדיונים בבקשה לאשר את התביעה כייצוגית נקלעה התובעת לקשיים כלכליים בעקבות זאת התבקשה החברה להפקיד עירבון להוצאות הנתבעת בסך 50 אלף שקל.



החברה התקשתה להעמיד את העירבון שנקבעה ובעקבות זה קבע ביהמ"ש את התיק למחיקה מחוסר מעש. בעקבות זאת ביקש עוה"ד של התובעת לצרף להליכים כמבקשת נוספת בתביעה את נטלי ברמן, אשתו של בעל השליטה בחברה, שנפטר במהלך המשפט.



הבקשה לצרף את הגברת ברמן נעשתה כדי שניתן יהיה לעקוף למעשה את הדרישה להפקדת עירבון המוטל על תאגיד המגיש תביעה. גם עו"ד של התובעת מציין זאת באופן גלוי לפרוטוקול. בא כוח התובעת ציין עוד כי גם הגברת ברמן לא תוכל להעמיד את העירבון שנקבע, אך טען כי ההלכה קובעת שתובע שהוא אדם פרטי בניגוד לחברה לא יידרש להפקיד עירבון.



השופטת פלפל לא מקבלת את עמדת התביעה וקובעת כי מאחר שהחלטת ביהמ"ש בנוגע לעירבון לא מולאה יש למחוק את התביעה.



לעניין הדרישה לחוסן כלכלי של התובע הייצוגי אומרת השופטת: "חוסן כלכלי של מבקש נדרש כאחד התנאים המקדמיים שביהמ"ש בוחן על מנת לדעת אם לפחות נושא ההוצאות הריאליות שהוא עשוי לחייב בהם, במידה והתביעה תידחה, הוא יכול לשלמם אם לאו".



משמעות החלטת השופטת היא כי על ביהמ"ש לבחון את חוסנו הכלכלי של תובע ייצוגי גם כשאין המדובר בחברה, וכי עליו לבחון האם בידו לשלם לנתבעים את ההוצאות הריאליות שלהם בתביעה. למותר לציין כי "הוצאות ריאליות" של חברה הנתבעת בתביעה ייצוגית עשויות להגיע למאות אלפי שקלים. את הכשרת הישוב ייצגו בתיק עוה"ד ניר כהן ואמיר בן ארצי ממשרד כהן לשם ושות'.