ביהמ"ש הורה לחלט 150 אלף דולר מכספים שהופקדו בישראל תוך עבירה על חוק הלבנת הון

"לא ייתכן קיום של חברה מתוקנת אשר תכשיר הפרות בוטות של חובת דיווח, שכן דיווח אמת הוא הבסיס, אשר רק בהתקיימו, ניתן להשתית עליו יסודותיה של חברה מתוקנת", כך קבע היום שופט ביהמ"ש השלום בתל אביב אברהם טל כאשר הורה לחלט 150 אלף דולר את כספם של חביב ורם שם טוב בגין עבירות על חוק הלבנת הון.



מפסק הדין עולה כי השניים, אב ובן תושבי ארה"ב, שבבעלותם חשבון בבנק הפועלים בישראל, הפקידו בו במהלך חודש מאי 2002 סכום של 392 אלף דולר. מאחר והפקדה של סכום כזה מחייבת דיווח על ידי הבנק לרשות הלבנת הון, פיצלו השניים את התהליך ל-10 הפקדות של 40 אלף דולר כל אחת.



בעקבות זאת, הוציא בית המשפט צו להקפאת החשבון על מנת למנוע את הברחת הכספים, מאחר ומדובר בתושבי חוץ שלא ניתן להגיש כנגדם כתב אישום בשל עבירה על סעיף 3(ב) לחוק - עבירה של מסירת מידע כוזב או ביצוע פעולה ברכוש כדי שלא יהיה דיווח לגביו.



המדינה, באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה, ביקשו לבצע הליך חילוט של מלוא הכספים שהופקדו בחשבון על ידי השניים. יש לציין כי למדינה לא היו כל ראיות שמקור הכספים שהופקדו בחשבון הם כספים שמקורם בביצוע עבירות פליליות. טענת המדינה היתה כי החוק קובע כעבירה את עצם אי הדיווח או הדיווח המטעה וכי בעקבות עבירה זו ניתן לחלט את הכספים גם אם לא מדובר ברכוש שמקורו בביצוע עבירה.



בני משפחת שם טוב התנגדו לחילוט וטענו כי מאחר ומדובר בכסף "נקי" וכי העבירה נוגעת לאי דיווח, אז אין לאפשר למדינה לחלט את הכספים וכי סנקציה זו צריכה להיות שמורה למקרים בהם מדובר בכספים שמקורם בעבירה. עוד טענו השניים כי חילוט שכזה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בהיותו פוגע בקניינם.



השופט טל מכריע כאמור לטובתה של המדינה. השופט סוקר את מטרות חוק הלבנת הון ומגיע למסקנה כי אמנם המטרה של מאבק בפשע המאורגן ובעבירות סמים עמדה לנגד עיני המחוקק והיוותה תמריץ מרכזי לחקיקת החוק, אולם לא ניתן להתעלם ממטרת העל הכוללת של החוק והיא "יצירת חברה מתוקנת שבה לא רק שלא יינתן תמריץ לעבריינים להלבין את כספם המוכתם בדבר עבירה, אלא שגם לאדם מהישוב, אשר כספו 'נקי' והושג בעמל כפיים, לא יהיה תמריץ לנצל לרעה את היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות".



השופט מציין כי קיים הבדל בין אדם שכספו מוכתם בדבר עבירה לבין אדם שכספו "נקי" אך הוא נמנע בכוונה מדיווח אמת בכל הקשור להליך חילוט הכספים, שכן לביהמ"ש שיקול דעת לקבוע את היקף החילוט. השופט מורה כאמור לחלט 150 אלף דולר מתוך הסכום שהועבר.