קרן כרמל מתחילה להשקיע בפרה-סיד

בתחילת השנה העריכו רבים בענף ההיי-טק כי לאחר שנתיים שבהן התייבשו השקעות ההון סיכון בחברות צעירות בשלבי הסיד והפרה סיד, עקב העיסוק הגובר של המשקיעים בהישרדותן של החברות הוותיקות, יתרחש שינוי מגמה שיוביל לעלייה בהשקעות בשלבים אלה. עד כה התגלו נבואות אלה כנכונות חלקית. שיעור ההשקעות של הקרנות בחברות בשלב הסיד עלה בשנה האחרונה מ-3% ל-7% על פי סקרי ההשקעות הרבעוניים.



תוכנית הפרטת החממות של המדען הראשי, שאיפשרה לקרנות ההון סיכון להשקיע באמצעותן תוך סיכון נמוך וסבסוד של 85% וכן תוכנית קרן הסיד הממשלתית להשקעות משותפות עם הקרנות הגדילו אף יותר את ההשקעות בחברות צעירות שאינן מדווחות בסקרים הרבעוניים. כמו כן נרשמה עלייה בפעילותן של הקרנות המתמחות בסיד, כמו פרגרין, פרו סיד ושלום.



כפי שנראה עתה, השינוי הגדול ביותר הוא בהליך המחשבה של מנהלי קרנות ההון סיכון הגדולות כמו אוורגרין, ג'מיני, בנצ'מרק וג'רוזלם גלובל, שהצהירו בתחילת השנה על השקעות נרחבות יותר בשלב הסיד, ואכן השקיעו בכמה חברות חדשות וצעירות.



דוגמה בולטת נוספת היא התוכנית החדשה של קרן ההון סיכון כרמל, הקרן הגדולה ביותר להשקעות בתחום התוכנה בישראל, שרגילה להשקעות ממוצעות של מיליוני דולרים בחברה. כרמל מתכננת להתחיל להשקיע מאות אלפי דולרים בודדים בשלב מוקדם יותר מהסיד: השקעות בשלב הפרה-סיד, שלב שבו הרעיונות עדיין רחוקים משלב היישום.



"בדקנו מודלים שונים, בהם של יזמי בית (EIR - יזם מנוסה שהצליח בעבר, והקרן בוחרת בו לעבודה משותפת, עוד לפני שיש לו רעיון קונקרטי - ע"ח) וחממות. הגענו למסקנה שיזמי בית, מוכשרים ככל שיהיו, אינם עונים על צורך קיים: של יזמים עם רעיון שהם רוצים ליישם. לכן החלטנו לבסוף על המודל הנוכחי של השקעות בפרה-סיד עם יזמים מנוסים", מסביר אבי זאבי, שותף-מנהל בקרן. "לדעתנו, יש אנשים מנוסים בתעשייה עם רעיונות טובים שמתקשים לממש אותם. אין להם יכולת לבצע בדיקות שוק הכרחיות או שיחות עם לקוחות פוטנציאלים כדי לבדוק כיצד לקדם את הרעיון ולהגדיר את תחום הפעילות שלהם".



בכרמל, שבשנה האחרונה לא ביצעה השקעות חדשות בישראל, אך עומדת לסגור השקעה חדשה בימים הקרובים, החליטו להקים צוות להשקעות פרה סיד שילווה את הרעיונות והיזמים הללו בהתהוות. "המטרה היא לתת להם כלים לפתח את הרעיון בתוך כמה חודשים עד לכדי בניית תוכנית עסקית שניתן לממש ולעשות את העבודה עבורם, במקומות שאין להם את היכולת לבצע. מין סוג של חממה וירטואלית לצורך העניין. אנחנו נשקיע בכל תהליך כזה עד 300 אלף דולר ואחרי חצי שנה, הציפייה היא שהחברה כבר תצא לגיוס הון רגיל מקרנות הון סיכון (כולל כרמל) או שהרעיון ייגנז", מסביר זאבי. לדבריו, לתהליך הזה יהיו שותפות קרנות הון סיכון זרות מארה"ב ואירופה שהצוותים שלהן לנושא יסייעו לרעיונות בבדיקת השוק האפשרי.



המודל הזה מזכיר במידה מסוימת את המודל הוותיק של חברת ההשקעות יזם, שפעלה ב-2000. יזם נהגה לסנן רעיונות של ממציאים רגילים שהגיעו אליה דרך אתר האינטרנט, לקדמם ולפתחם ולמצוא מקורות מימון נוספים עד למימוש הון שהובטח בתוך שנה וחצי או שנתיים. אלא שתוכנית החברה למימושים מהירים מרעיונות של אנשים מהיישוב נכשלה עם קריסת הנאסד"ק, והחברה התרסקה לאחר שחלק ניכר מהשקעותיה נמחקו.



בכרמל מודעים לדמיון המסוים למודל של יזם, אך מצביעים על ההבדלים העיקריים שבין שני המודלים: פנייה ליזמים מנוסים שכבר היו שותפים להקמת חברות בעבר ותמיכה בהם על ידי צוות מקצועי עם נקודות ציון ברורות. "מדובר ברמות סיכון נמוכות יותר. אם תוך ארבע חודשים לא יגיעו לתוכנית עסקית אפשרית, כנראה שאין מה לעשות עם הרעיון".