מכה למפרק פרינטלייף: ביהמ"ש דחה הבקשה לפטור מאגרה על תביעת העתק כנגד הדירקטורים בסך 32 מיליון שקל

רשם ביהמ"ש המחוזי, עדי אזר, הורה למפרק חברת פרינטלייף לתקן את תביעת העתק על סך כ-33 מיליון שקל שהגיש כנגד נושאי משרה בחברה, ובהם מייקל ודניאל אייזנברג. במקום זאת, הוא הורה לו להעמידה על 1.43 מיליון דולר אשר לגביהם קיבל המפרק, עו"ד עופר שפירא, מימון בסך כ-188 אלף שקל לצורך תשלום אגרת ביהמ"ש.



שפירא ביקש מביהמ"ש לפטור אותו מהצורך לשלם אגרה מלאה בסך כ-800 אלף שקל לצורך הגשת התביעה, וביהמ"ש כאמור דחה את בקשתו. בית המשפט קבע כי אין הצדקה לפטור את המפרק מתשלום האגרה שכן "בשלב זה מדובר בתביעה מעורפלת ובלתי מבוססת, הנשענת על טיעונים כללים ללא פירוט ממשי של סכומים וללא טיעון לעניין קשר סיבתי בין התנהגות הנתבעים ובין התוצאות העסקיות של החברה".



פרינטלייף עסקה, בין היתר, בפיתוח טכנולוגיה להעברת קבצי תמונות שצולמו באמצעות מצלמות דיגיטליות והדפסתן באיכות גבוהה. החברה הפסיקה בתחילת מארס 2001 את פעילותה, ועל פי בקשת בנק הפועלים - הנושה הגדול של החברה בסכום של כ-7.5 מיליון שקל - מינה לה בית המשפט במארס 2001 את עו"ד עופר שפירא ככונס נכסים.



בחודש אוקטובר שעבר התירה השופטת ורדה אלשיך לשפירא להגיש כנגד דירקטורים בחברה ובעלי מניות בה תביעה בסך 32 מיליון שקל בגין נזקים שגרמו לכאורה בחברה. התביעה הוגשה בין השאר כנגד אריה רוזנפלד, מנהל שותף בקרן דור, אשר שימש בעבר כמנכ"ל סאיטקס, ד"ר דן אייזנברג וחברת טרייאנגל טכנולוגיות שבבעלותו, ומייקל אייזנברג, מנהל שותף בקרן יזראל סיד, אשר שימשו נציגים של חברות וקרנות הון סיכון אשר היו בעלות מניות בחברה.



בתביעה נטען כי חלק מנושאי המשרה בחברה לא מילאו כיאות את תפקידם כדירקטורים, ופעלו תוך הפרת חובותיהם כלפי החברה. שפירא טוען כי חקירה שביצע העלתה כי בעת פעילותה הושקעו בחברה כ-18 מיליון דולר, מהם כ-12 מיליון דולר מאז ספטמבר 2000, ועד מינוי הכונס באמצע מארס בשנה שעברה. לטענתו, לא נותר דבר מוחשי כמעט מהשקעות אלה, מלבד קומץ פריטים שנותרו במשרדי החברה וציוד מחשבים שהכונס הצליח לאתר בארה"ב.



שפירא טוען כי מבדיקת מסמכים של החברה שנתפסו על ידו, הסתבר כי חלק מכספי החברה בעת פעילותה שימש לצורך רכישת ציוד אשר הועבר לחו"ל. כספים נוספים שימשו לרכישת ציוד ותוכנות שהיו במשרדי החברה בארץ בעת פעילותה של החברה, ונעלמו משם ללא כל הסבר עוד לפני כניסת הכונס לתפקידו.



אזר, שדן בבקשה לפטור מאגרה שהגיש שפירא, כותב בהחלטתו כי לאחר עיון בתביעה ניתן לאשר למפרק להגיש תביעה אך בשני סעיפים מתוכה בהם הוא פירט כראוי את הסכומים הנתבעים. כאמור, מדובר בסכום כולל של 1.43 מיליון דולר. אזר דוחה טענת שפירא לפיה די בכך שבחברה הושקעו 18 מיליון דולר, ובעת כניסתו לתפקיד לא נותר בקופתה דבר כדי להצביע על מעשים בלתי ראויים של נושאי משרה.



"היעלמות הכספים או אי הימצאותם בקופה יכולים ללמד על מעשים בלתי ראויים אך באותה מידה יכולים ללמד על כישלון עסקי רגיל", כותב אזר, ומוסיף כי "חברות רבות שהיו בקופתן כספים רבים הגיעו לסוף הדרך ללא אותם כספים ולא כל כישלון עסקי משמש בסיס לתביעה".



אזר הוסיף עוד בהחלטה כי "כידוע קל לבוא בחוכמה שלאחר מעשה ולהעביר ביקורת על החלטות ניהוליות בחברה מסחרית. קל לומר כי החלטות להשקיע כסף או לסרב להשקעה נעשו בחיפזון וללא הפעלת שיקול דעת כלשהו, אך בכך אין עדיין כדי לבסס עילת תביעה והם אינם מצביעים כשלעצמם על תרמית או רשלנות".