קליין על הצעת האוצר: "עוד ירצו שנחזה גם את מחירי המניות והמט"ח"

"הממשלה, בגישתה לתקציב, נמצאת כיום בשלב קריטי. המטרה של הקטנת הממשלה יחסית לגודל המשק אינה יכולה להתממש רק על ידי קיצוץ אד-הוק בהוצאות", כך אומר דוד קליין, נגיד בנק ישראל, בכנס בנושא 20 שנה למשבר מניות הבנקים שנערך בקרית האקדמית קרית אונו. "יש צורך בגיבוש תפישה בטחונית חדשה, אשר תיגזר מאופי האיומים על המדינה כתוצאה מהמפנה הגיאו-פוליטי באזור". בכך מצטרף הנגיד למשרד האוצר בלחציו על ראש הממשלה לאשר קיצוץ נרחב יחסית של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון.

בהמשך נאומו מתייחס הנגיד לכוונת האוצר והממשלה לשנות את חוק בנק ישראל, ולהצר את צעדיו של הנגיד. "יש לעדכן את חוק בנק ישראל המיושן. המידה בה חוק בנק ישראל הקיים תלוש מהמציאות הומחשה שוב לאחרונה במינוי ועדה מייעצת, שהורכבה על פי המודל הישן של הניהול הריכוזי של המשק, כלומר מנציגי הבנקים והארגונים הכלכליים".

הנגיד אומר דברים אלה בהתייחס לנסיון האוצר ליצור לחץ על הנגיד להפחית את הריבית באמצעות מינוי תומכי מדיניות מוניטרית מתירנית יותר, כמו מינוי יו"ר מגדל, אהרון פוגל, לרשות הוועדה המייעצת לבנק ישראל. עוד בנושא זה אומר הנגיד, כי "ראוי היה שהממשלה, בבואה לאשר ועדה מייעצת, תחליט גם להטיל על בנק ישראל ועל משרד האוצר להכין תיקון לחוק בנק ישראל על בסיס המלצות ועדת לוין", אומר הנגיד.

עוד אומר הנגיד לגבי הצעת האוצר בתקציב 2004 להוסיף עוד דו"ח של בנק ישראל - דו"ח שאמור לנתח את מצב המשק, ובין השאר לפרסם את התוואי החזוי של הריבית לטווח הקצר - "אלה דברים מאוד משונים - אני לא בטוח מה הרקע של מי שכתב דברים אלו. למזלנו ההצעה הזו אינה דורשת מאיתנו גם לחזות את שערי המניות ושערי החליפין. לא שאלו אותנו לפני שהגישו את ההצעה הזאת. אנו מוציאים מאות הודעות לעיתונות מדי שנה. לא סתם אין בנק בעולם שמפרסם תחזית לריבית - אי אפשר לדעת מה ההשפעה של דרישה זו".

הנגיד מתנגד לבקשת האוצר שלא להחזיר את החוב של המדינה לבנק ישראל. "אם הדבר הזה יאושר הוא יהווה כתם על אמינותה של מדינת ישראל, שלא שמטה את חובה מעולם. בימים שבהם משרדי הממשלה אינם עומדים בזמן בתשלומי החובות שלהם לספקים, אישור שכזה לא יאותת לטובה על אמינות הממשלה". דברים אלה נאמרו בתגובה לבקשת האוצר, בהצעת התקציב לשנת 2004, לשמוט את חובו לבנק ישראל. גודל החוב, מאמצע שנות ה-80, הוא כ-5 מיליארד שקל.

רוב נאומו של קליין עוסק בנושאים הקשורים למפולת מניות הבנקים לפני 20 שנה. קליין מציין כי מסקנות ועדת בייסקי, אשר הוקמה כדי להמליץ על שינויים נוכח מפולת מניות הבנקים ותוכנית הייצוב של שנת 1985, השאירו לדורות הבאים את "פירוק המוקשים הפיננסיים הגדולים שנשארו מונחים בשטח". אחד ממוקשים אלו הוא הריכוזיות בענף הבנקאות המקומי. הנגיד מציין כי מסקנות הוועדה, שנגעו לנושא, בוצעו רק בחלקן הקטן, אך כתחליף ליישומן אומצה שיטת ה"חומות הסיניות" בבנקים.

בהתייחסו לחומות הסיניות בבנקים, אשר אמורות להפריד בין הפעילות המסחרית של הבנקים ובין הפעילות בשוק ההון, אומר הנגיד כי "מי שהחליט שדי ב'חומות סיניות' החטיא את העיקר, והוא הצורך ביצירת מבנה תחרותי של השווקים הפיננסיים. "משטר החומות סיניות גרם, וגורם, נזק ישיר למבנה התחרותי של שוק הכספים וההון, ופוגע בכללים הבסיסיים ביותר של אחריות ניהולית", אומר הנגיד. "הטיפול בבעיה העיקרית הוזנח, והמשק מושפע מכך עד היום", אומר הנגיד.

כדי למנוע את המשך ההשפעות הרעות שיש למשטר זה, מציע הנגיד לבחון מחדש את חוק הייעוץ, וכן את משטר ה'חומות הסיניות' בבנקים, ולהחליט על אופי מחודש של הפרדה בין הבנקים ובין החברות הפועלות בשוק ההון. הנגיד ממשיך ואומר כי "לאפשר לבנקים לתפקד כעושי שוק בניירות ערך - של הממשלה ושל חברות עסקיות - זה עניין בעייתי מאוד, שלא לומר לא רצוי". "איש לא היה מעלה בדעתו לאפשר לבנקים לעשות שוק בניירות ערך לפני 20 שנה, ולא ברור מה השתנה כדי להפקיד בידיהם תפקיד רגיש זה היום", ציין הנגיד.