הנגיד קליין לממשלה: "ההסתברות לעמוד ביעד הגירעון של 4% - נמוכה"

"על פי הערכות שלנו ההסתברות לעמוד ביעד גירעון של 4% בשנת 2004 תחת נתוני התקציב הנוכחיים, נראית נמוכה", כך אומר היום נגיד בנק ישראל דוד קליין בנאומו במהלך ישיבת הממשלה העוסקת בתקציב 2004.

הנגיד הוסיף כי "כדי שניתן יהיה להעריך את סבירות יכולת הממשלה לעמוד ביעד הגירעון, דרושים נתונים והסברים על אומדן ההכנסות ממסים לשנת 2004 בהשוואה ל-2003, והקשר בינו לבין התרחיש להתפתחות המשק אשר הוצג לממשלה בדיון הקודם". הנגיד מתייחס לעובדה כי במסגרת הצעת התקציב של 2004 שהגיש האוצר לא משולבת תחזית להכנסות המדינה ממסים.

הנגיד ממשיך להעלות שאלות בנוגע להצעת התקציב ולבקש הבהרות. הצעת האוצר גם מוסיפה כי היקף ההוצאה הממשלתית מ-2005 עד 2010 לא יעלה מידי שנה על 1%, ואף זאת בתנאי ששיעור הגירעון לא יעלה על 3% מתוצר. "גם כאן לא ברור אם מדובר בגידול נומינלי או ריאלי, ומהי ההשפעה של שיעור הגידול המוצע על שירותי הממשלה השונים", שואל הנגיד.

כפי שכבר התבטא בנושא בשבוע שעבר מתנגד הנגיד לשתי יוזמות של האוצר שהועלו במסגרת הצעת התקציב. הראשונה נוגעת לדרישת האוצר לפרסם תוואי הריבית הצפוי בארבעת הרבעונים הקרובים. הנגיד משיב לדרישה זו ואומר כי "תחזית שערי הריבית היומית של בנק ישראל איננה קיימת, ואין בנק מרכזי בעולם אשר מוכן להתחייב לתוואי עתידי. הטעם הוא פשוט: הריבית היומית הינה רק אחד מכמה גורמים המשפיעים על ההתפתחויות במשק, ולכן יש להתאים אותה בהתאם לשנויים באותם גורמים. זו הסיבה לכך שהחלטת הריבית היא חודשית ולא שנתית".

לגבי היוזמה השנייה הדורשת לבטל את החזר החוב של המדינה לבנק ישראל אומר הנגיד כי "החלטה חד-צדדית של הממשלה לשנות רטרואקטיווית את הסכם ההלוואה עם בנק ישראל יכולה לעורר חשש, אשר אין לו כמובן שחר, שמא הממשלה עושה זאת משום שהיא מתקשה להחזיר את חובותיה, ועיכוב בהחזרת החוב לבנק ישראל אינו אלא התחלה. מדינת ישראל ידועה כלווה ללא דופי, וצריך לשמור מכל משמר על שם זה. הכתמת שמה של המדינה כלווה עלולה לייקר, ללא צורך, את גיוס ההון ולאלץ את המדינה לקצר את החוב, בניגוד לתכניותיה".