שלושה בנקאים לשעבר במריל לינץ' הסגירו עצמם ויעמדו למשפט על חלקם בפרשת אנרון

שלושה בנקאים לשעבר בבית ההשקעות מריל לינץ' הסגירו עצמם ל-FBI ויעמדו למשפט על חלקם בפרשת אנרון. השלושה חשודים בכך שסייעו לאנרון בשנת 1999 לבצע עסקות סיבוביות שהוסיפו לשורת הרווח של החברה כ-12 מיליון דולר.



שלושת הבנקאים - רוברט פורסט, דניאל ביילי וג'יימס בראון - יואשמו בכך שבדרכים עקלקלות ולא חוקיות סייעו לאנרון לעמוד ביעדי הרווח של הרבעון הרביעי של 1999. שלושת הבנקאים, מלווים בעורכי דינם, הסגירו עצמם בסניף ה-FBI שביוסטון.



בחודש מארס הגישה רשות ני"ע בארה"ב תביעה כנגד מריל כי סייעה ביודעין לאנרון לנפח רווחיה בשנת 1999, עת פעלה איתה בשתי עסקות גדולות בשנה זו. בעקבות תביעה זו גיבשה מריל הסכם סופי עם ה-SEC על תשלום קנס של 80 מיליון דולר, כדי לשים קץ לחקירה בעניין שתי עסקות שעשתה עם קבוצת המסחר באנרגיה הכושלת אנרון.



מהתביעה שהוגשה אז נגד אנדרו פסטואו, סמנכ"ל הכספים לשעבר של אנרון אשר הסגיר עצמו לרשויות לפני מספר חודשים, עלה כי מריל לינץ' השתתפה בעסקה של אנרון למרות שהוזהרה כי ייתכן שהעסקה מסייעת לאנרון לזייף את רווחיה. התלונה שהוגשה נגד פסטואו מצביעה על חלקו של בנק ההשקעות מריל לינץ' בעסקה, בה השקיע הבנק 7 מיליון דולר באסדות ששימשו כתחנות כוח מול חוף ניגריה. לפי מסמכים שנמצאים בידי התובעים, הזהיר בכיר במריל לינץ' כי אנרון עוסקת במניפולציות חשבונאיות, ואלו עלולות לסבך את מריל.



מהתביעה עולה כי פסטואו לחץ על מריל לבצע את ההשקעה באסדות כדי שאנרון תוכל לרשום רווח של 12 מיליון דולר. יתרת הרכישה, סך 28 מיליון דולר, נתבצעה באמצעות הלוואה של אנרון למריל. רישום הרווח על הרכישה לא היה חוקי, על פי חשד, כיוון שאנרון התכוונה לקנות את האסדות בחזרה ממריל תוך חצי שנה, בעסקה סיבובית קלאסית. לפי עדות של בכיר לשעבר באנרון, פסטואו לא רשם את ההבטחה לרכוש את האסדות בחזרה בכתב, כדי שיוכל לרשום את העסקה כרווחית בדו"חות 1999. ביולי רכשה שותפות חוץ מאזנית שניהל פסטואו את האסדות בחזרה ממריל תמורת 7.5 מיליון דולר. מריל גם לקחה חלק בעסקות סחר בגז ואנרגיה בהיקף של 60 מיליון דולר.



מהעדויות שהוגשו לתובעים על ידי עובדים של מריל עלה כי הבנק לא ביצע כל בדיקת נאותות לעסקה.