אלקס הרטמן יצביע נגד הגדלת ההון הרשום בבזק; מתנגד לדילול הבטוחה של הבנקים מהיעדר מחיר מינימום לגיוס ההון

עו"ד אלקס הרטמן, המחזיק במניות גד זאבי בבזק (19%) שנלקחו מידיו למשמרת של הבנקים, ביקש היום מבית המשפט לאשר לו להצביע נגד הגדלת הון המניות הרשום של בזק בכ-250 מיליון מניות באסיפה הכללית המיוחדת של בעלי המניות בבזק ב-25 בספטמבר. הבנקים אישרו את הצבעתו הצפויה של הרטמן.



לפני מספר ימים נפגש הרטמן עם מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, והשניים דנו בתהליך ההפרטה הצפוי של בזק ובהשלכות התהליך על שוויה ואפשרויות המימוש של מניות בזק שבידי הרטמן.



הרטמן ביקש מגבאי בפגישה זו שייקבע מחיר מינימום לגיוס ההון הצפוי בבזק, אך בקשתו נדחתה. הרטמן סבור כי ההצעה להגדלת ההון הרשום בבזק פוגעת פגיעה בלתי ראויה בערך הבטוחה של הבנקים.



הרטמן קובע כי בהתאם להצעה של רשות החברות הממשלתיות עלולים הבנקים למצוא עצמם מדוללים מבלי שתהא כל מגבלה על המחיר בו יבוצע גיוס ההון. הרטמן מתבסס על אינדיקציות ראשוניות שקיבל מפרופ' יצחק סוארי שנשכר על ידו לקבוע את שוויה של בזק ובהתאמה את שווי ההחזקות של הבנקים בחברה - וקובע כי המחיר בו נסחרות כיום מניות בזק בבורסה אינו משקף את מלוא השווי הנאות של מניות בזק המוחזקות בידיו.



נזכיר שהמדינה בחרה למכור בסוף יולי השנה 3.3% ממניותיה וקבעה מחיר - 4.34 שקלים, הנמוך בכ-5.89% ממחיר השוק. עם זאת, על פי תנאי המכירה רק למדינה ניתנה הזכות לקנות מניית בזק במחיר זה. העובדה שהקצאת המניות לא תיעשה על פי מחיר השוק מדללת את בעלי המניות האחרים בחברה - הבנקים והציבור.



אפשרות זו ניתנה לבזק מתוקף התקנות שקובעות שהמדינה רשאית למכור מניות שלה בחברה ממשלתית ולקבל תמורתן הקצאה של מניות חדשות, תוך הפחתת "עמלה" של כאחוז, אם ניתנה החלטה להפריט את החברה ואם זו אושרה בוועדת שרים להפרטה. המקרה של בזק תואם את התקנות האלה.



עוד נזכיר כי העסקה למכירת חלק ממניות המדינה בבזק במקביל להקצאה זהה של מניות למדינה על ידי החברה זכתה לאישור ראשוני כבר באוגוסט 2000, כשאושר "הסכם מסגרת" למכירת שכזו. עם זאת, אז נקבע שמכרז מכירת המניות יתבצע במחיר שלא יפחת מ-6 שקלים למניה. המכרז של סוף יולי השנה הסיר סופית את מגבלת מחיר 6 השקלים למניה.



רשות החברות כעת ממאנת לקבוע מחיר מינימום כלשהו לגיוס ההון הצפוי לבזק או להטיל מגבלה כלשהי על גיוס הון זה. הרטמן, מבקש מצידו, שייקבעו מנגנונים שיבטיחו הגנה על זכויותיהם של הבנקים במסגרת גיוס ההון.



הרטמן מציין בפני בית המשפט כי הוא לא יצביע בעד הגדלת ההון הרשום של בזק, פעולה המחייבת בפועל את הסכמתו לצורך רוב של 75%, שימנע או יצמצם למינימום את הפגיעה בשווי מניות בזק שבידי הבנקים.



הרטמן מציין עוד כי למיטב ידיעתו קיימת אפשרות אלטרנטיווית למימון תוכניות הפרישה של עובדי בזק.



עוד נזכיר כי הרטמן, שהאמין שמהלך ההפרטה בבזק לא יתקדם בחודשים הקרובים, החליט לבקש הערכת שווי למניות הבנקים מפרופ' סוארי, שאינדיקציות ראשוניות שלה הוגשה לו רק לאחרונה. זו הסיבה שלרשות היה אינטרס ברור להקדים את מכירת מניות המדינה לפני מכירת מניות הבנקים, וכך בוצעה מכירת 3.3% בהפתעה.



סביר שהרטמן ירצה לתאם עם רשות החברות הממשלתיות את תהליכי המכירה הנוספים שיתבצעו במניות המדינה בבזק, ובכך יבטיח שהבנקים לא ייאלצו לראות את המדינה מגלגלת עמלות במכירת מניותיה, בעוד הם מביטים מנגד.