שוק המט"ח: הבנק המוביל בישראל - בנק הפועלים; מבין הבנקים הזרים - דויטשה בנק

באופן רשמי, בנקאים אוהבים להגיד שדירוגים אינם מעניינים אותם. "לא איכפת לנו הדירוג, העיקר שניתן ללקוחות שירות טוב", אמר לנו באחרונה מנהל של חדר עסקות במטבע חוץ (מט"ח) באחד מהבנקים הגדולים. אבל שלא לציטוט, הבנקאים מודים שהדירוג שלהם מול המתחרים, או ליתר דיוק חלקם במערכת הכללית, הוא לא רק משמעותי, זהו הנתון החשוב להם ביותר. "חלקנו במערכת", כמו שהבנקאים מכנים את מקבץ הנתונים המפרטים את פלח השוק של כל אחד מהבנקים, הוא הפרמטר העיקרי שלפיו בוחנים במערכת הבנקאית הצלחה או כשלון, ולכן הוא גם הנתון הקובע בעבור המנהלים במחלקות המט"ח של הבנקים.



פלח שוק הוא נתון קריטי לכל חברה ובכל תעשייה, אבל במקרה של בנקאים הפועלים בתחום דינמי כמו המסחר במטבע חוץ, יש בו יותר מיצר תחרות בריא. כיוון שענף הבנקאות הישראלי הוא כה צפוף וסובל כבר שנים רבות מעודף של כושר יצור, ברור לבנקאים שגידול בפעילותה וברווחיה של אחת מיחידות הבנק לא יבוא בדרך כלל מצמיחה בענף כולו, אלא מעלייה בפלח השוק על חשבון המתחרים האחרים.



לכן ברור מדוע בחינת התוצאות על פי "חלקנו במערכת" הפכה לנוהג מקובל במערכת הבנקאית, ולמה הדו"ח החודשי שמפיק בנק ישראל על מיקומו של כל בנק בכל מגזר פעילות הוא אחד הניירות החשובים ביותר של הבנק. הנייר הזה נוחת על שולחנו של מנכ"ל הבנק תוך דקות מרגע שנשלח על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. הנייר הזה אחראי במידה רבה לגורלם של מנהלי מחלקות או חברות בנות בנקאיות, לקידום או לנסיגה, על פי ביצועיהם בדו"ח "חלקנו במערכת".







לציבור מתגלים הנתונים רק בחלק קטן מהפעילויות שבהם עוסקים הבנקים. בתחום קרנות הנאמנות, למשל, מפרסמות "מיטב" וחברות אחרות דו"חות תקופתיים מפורטים על חלוקת השוק בין החברות לניהול קרנות. תחומים אחרים, כלליים יותר, כמו סך האשראי או סך הפיקדונות באפיק מסוים, ניתנים לחילוץ מתוך הדו"חות הכספיים של הבנקים.



אבל החלוקה של הבנקים בישראל לפי תחומי פעילויות ספציפיים אינה ידועה לא לציבור, לא ללקוחות הבנק וגם לא לבנקאים עצמם זו הרי "סודיות בנקאית", נכס תחרותי שכל בנק שומר קרוב לחזה. הבנקאים מקבלים אמנם מבנק ישראל, היחיד שמביט בטבלת הדירוג המלאה, נתונים על "חלקו במערכת", באחוזים ובדירוג, של הבנק שלהם, אך הם אינם יודעים את דירוגם של המתחרים. בתחומים אחרים, שבהם בנק ישראל אינו מצליח או אינו טורח לסכם את הנתונים, לבנקים אין כל נתון רשמי אפילו על חלקם שלהם.



מסיבות אלה ביצע מגזין TheMarker סקר ראשון מסוגו בישראל, הבודק, מדרג ומפלח את הפעילות של הבנקים הישראלים והבנקים הזרים בשוק מטבע החוץ המקומי השוק הפעיל, הצומח והדינמי ביותר בסקטור הבנקאי.



כשוק הגדול, הנזיל והדינמי ביותר בישראל, מגלגל ענף המט"ח מחזור שמגיע לעתים למיליארד דולר ליום בעסקות "ספוט" בלבד, ולהרבה יותר מכך אם מוסיפים עסקות החלף, אופציות וחוזי ריבית עתידיים. המשמעות היא ששוק המט"ח גדול כמעט פי 10 משוק המניות הישראלי כולו, וגם זה לא נחשב להרבה: ב-1994, עת הוכרזה הליברליזציה בשוק המט"ח והשקל הפך למטבע נייד וסחיר, בחנו בבנק ישראל את ניסיונן של מדינות אחרות שעברו ליברליזציה דומה, כמו פורטוגל ויוון, והעריכו כי המחזור היומי בבנקים יגיע תוך שנה-שנתיים למיליארד דולר, ותוך חמש שנים ליותר מ-3 מיליארד דולר.







היו אלה המשבר הפיננסי של אמצע 2002, שהתחלף ב-2003 בתכנית הכלכלית של שר האוצר בנימין נתניהו ובאופוריה הכלכלית שהגיעה בעקבותיה, שהפכו את תחום מטבע החוץ למגזר התנודתי, המשפיע והמעניין ביותר בשווקים הפיננסיים בישראל. זהו גם האפיק הראשון שבו עברה הבכורה, לפחות לכמה שבועות, מהפעילים הישראלים לשחקנים הזרים, ומכאן גםהחשיבות הגדולה של בדיקת חלקם של הבנקים הזרים בעוגה.



לאורך כל התנודות שנרשמו ב-2003, היו אלה הבנקים הזרים שקבעו את מגמת המסחר. הם עשו זאת ישירות או כעושי דבריהן של קרנות גידור וקופות פנסיה אמריקאיות או אירופאיות, אך הייסוף הגדול שנרשם ברבעון השני של השנה, עת זינק השקל מרמה של 4.8 שקלים לדולר ל-4.3 שקלים לדולר, נוצר בזכות הזרמת הדולרים של הבנקים הזרים. גם דיווחי בנק ישראל אישרו את משקלם החדש של הבנקים הזרים בפעילות בין 20% ל-40% מנפח המסחר בכל יום, ובימים לא מעטים במהלך המחצית הראשונה של השנה אף יותר מ-50%. בתתענפים כמו עסקות החלפה הם היו השולטים הכמעט בלעדיים. אין אלא להודות שחלק ניכר מהמסחר בזירת השקל-דולר והנגזרות שלו אינו מתנהל מתל אביב אלא מלונדון.

בסקר ביקשנו לבדוק מהו חלקו של כל אחד מהבנקים הפועלים בשוק המט"ח הישראלי, הן בערך מוחלט והן כגופים ישראלים או זרים. אבל שוק המט"ח מורכב מכמה תתי-ענפים בולטים, שבכל אחד מהם שולטים מומחים בעוד שגורמים אחרים מעדיפים שלא לפעול בהם או שאינם מצליחים לעשות זאת. ענפי המט"ח שבחרנו הם, לפיכך, ה"ספוט" עסקות מט"ח ישירות, הפורווארד חוזים עתידיים המשלבים החלפת מטבע עם עיסקת ריבית, תחום האופציות, וכן ענף המכונה בשוק "מט"חמט"ח" עסקות שבהן כלל לא מעורבים שקלים, כמו החלפה ישירה של דולר ליורו או של יורו לין יפאני.



התוצאות מפתיעות. ניתן היה לצפות כי הדירוג בתוך מגזר הבנקים הישראליים ידמה לדירוג הבנקים לפי חלקם במערכת הבנקאית הכללית, שהרי בסופו של יום, הם שואבים את עסקות המטבע שלהם מתוך מאגר הלקוחות, וככל שמספר הלקוחות רב יותר, כך גדל גם היקף העסקות. לכאורה, מיקומו של בנק הפועלים עשוי להיראות כברור מאליו על רקע היותו הבנק הגדול במדינה. פועלים בהחלט נהנה מהון עצמי רב ומיכולות השקעה נרחבות, אך כשמדובר בתחום המסחר במט"ח, שבו פועל חדר העסקות בעבור מאות לקוחות בלבד, לרשת סניפים גדול ה ולמיליוני לקוחות קמעונאים אין משמעות רבה. כמו בשאר העולם, גם בדירוג הישראלי אין קשר הדוק בין גודלו הכל