בעלי המכונית הנמכרת ביותר בישראל באים לסופרלנד לבחון את הדגמים החדשים

משהו השתבש בחוויה המינית העזה המכונה בטעות "קניית אוטו". אולי היו אלה הצפיפות היחסית, העדר האינטימיות וזמן ההתייחדות הדחוק - כל הזמן עמד מישהו והסתכל עליך, המתין לתורו; ואולי העובדה שהכל היה רק משחק מקדים. המיית מנוע לא נשמעה, ניחוח בנזין לא נישא באוויר, מגב לא זע. אל תיסע, המפתחות בחוץ. מה כבר אפשר היה לעשות? להיכנס למושב הנהג ולשחק קצת בהגה? להחליף הילוכים בכאילו? להעלות ולהוריד את מושב הכיסא? כן, בהחלט. כמו בחוק הקדום בסקס: קחו מה שנותנים לכם, נסו להיראות נהנים.



מאות מכוניות מאזדה לנטיס גדשו שלשום את חניון הסופרלנד במערב ראשון לציון, וגם היו כאלה שחנו על השוליים של הכביש המוביל למקום ועל איי התנועה. לטקס ההשקה לדגמים החדשים של מאזדה (MPV ,6 ,5 ,3 ואחיהם המוטוריים) הוזמנו כל בעלי הדגם הקודם מאותו בית יוצר יפאני. אין להקל ראש בכך. לנטיס היא המכונית הנמכרת ביותר בישראל. סוד הצלחתה, מספרים המומחים, נובע מכמה תכונות שמדברות מאוד אל הקהל הישראלי: ראשית היא יפאנית, שנית היא אמינה, שלישית היא מרווחת, ורביעית, כפי שניסח זאת איש שיווק נמרץ, בחולצת פולו אדומה, בכמעט-צווחה באוזני עוד לקוח פוטנציאלי - "עשרה אחוז מהשוק, אתה קולט מה זה?"



לכן טקס ההשקה שנפתח ביום רביעי נמשך שלושה ימים. אלפי בעלי מכונית
לנטיס קיבלו לביתם מחברת דלק מוטורס מעטפה ובה הזמנה שבאמצעותה יוכלו
להכניס לאירוע עד חמישה אנשים, והעלייה על כל מתקני הלונה פארק חינם,
אבל המזנונים בתשלום. באוהל התצוגה הלבן, על שטיח אפור עומדות עשר
מכוניות מדגמים שונים, באדום, כחול וכסף וכן מכונית הספורט-גג-נפתח,
כדי שגם לילדים יהיה במה להשתעשע, ועל מה לפזר פופקורן, בזמן
שהגדולים ממזמזים מכוניות.



מול המנוע של אחת המכוניות עומד איש מבוגר, לעיניו משקפיים, שערו
מקליש והוא עדין למראה. מתברר שמאחורי החזות המהוגנת של אדם מן
היישוב מסתתרת חיית אספלט משולחת רסן. "תגיד לי", הוא מפנה שאלה לאיש
השיווק תוך שהוא טופח על המנוע, "המכונית הזאת לומדת?" המוכר מפנה
אליו מבט משתומם. "היא לומדת את הנהג? לא, כי יש נהגים כמוני שנוסעים
מהר, נוסעים ספורטיווי. אני צריך מכונה עם מנוע שילמד להכיר אותי,
שיגיב ללחיצות שלי על הגז". הזבן נראה חושב לרגע, מבולבל. בסוף הוא
מחליט לפצוח בהרצאה ארוכה על כך ש"למכונית הזאת יש גיר רגיל וגיר
אוטומטי", מאזינו נראה מאוכזב, לא לתשובה כזאת הוא ציפה.



בקצה אחר של האולם יושב לקוח מתעניין בתוך מכונית אדומה. "איפה פה
ההולד?" הוא מבקש לדעת, "איפה ההולד?" "אין כפתור הולד בדגם הזה",
קובעת נציגת המכירות בפסקנות. "אז מה אני אעשה עכשיו בירידות? אני,
יש לי הרבה ירידות בדרך". היא מציעה לו פתרון תעבורתי אחר. האיש נראה
בלתי מסופק. "למה אין כפתור הולד? אני צריך את זה בירידות", הוא שואל
ותחינה בעיניו.



ליד הדלפק מתקיים שיח לקוחות. איש כרסתן עומד מול זוג מבוגר עם מבטא
דרום-אמריקאי כבד, שמתלבט בין מכונית בנפח מנוע 1,600 סמ"ק לבין
1,800 . "איפה את גרה?" הוא פונה לאשה כסופת השיער. "למה, מה זה
חשוב?" היא נשמעת מבוישת. "איפה את גרה, אני שואל אותך", הוא כמעט
נובח עליה. "מה זה משנה? אפשר לחשוב שפה בארץ יש לאן לנסוע", היא
עונה. "נו, איפה את גרה?" הוא מרעים בקולו ופניו מאדימות. "פה קרוב,
בחולון", היא נכנעת לאיום שבקולו. עכשיו הוא מביט בה בזלזול, פוטר
אותה בתנועת יד מזלזלת. "לאאא, את תיקחי 1,600", הוא מצווה עליה. "את
לא צריכה יותר. אני גר בחיפה, אני חייב 1,800, שם זה עליות שחבל לך
על הזמן", הוא אומר ופונה לעיסוקיו. כסופת השיער נושמת לרווחה.



במכונית אחרת מתיישב איש גדול, גבוה, צרוד. את אשתו הוא הושיב מאחור.
"נו, נוח לך, נוח לך?" הוא דוחק בה. היא מחייכת, מבוישת מעט, "נראה
לי שכן", היא עונה לו. "לא, כי לי כבר כואב הרגליים", הוא מתלונן.
למושב שליד הנהג נכנס נציג מכירות. "תגיד לי", פונה אליו הצרוד, "טפ
יש באוטו הזה?" "לא, הוא בא עם רדיו-דיסק, אבל אפשר להזמין גם
רדיו-טייפ, תמורת תשלום נוסף", עונה המוכר. "לא, לא. אני חייב טפ",
פוסק הצרוד, "כי אמרו לי שאתם מוכרים רדיו-דיסק שלא קורא צרובים, זה
נכון?" הוא שואל, אבל לא ממתין לתשובה. הוא יוצא מהאוטו, אוסף את
אשתו מהמושב האחורי, ואת בתו הבוכייה, שאיבדה אותם לרגע, הוא אוסף
לידיו. ועכשיו הם עושים ביחד את דרכם למתקן המכוניות המתנגשות, זה מה
שהילדה אומרת שהיא רוצה באמת.