שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של מדינות ה-G7 קראו לשערי חליפין "גמישים יותר", אך נמנעו מלציין במפורש מדינה כלשהי, במסגרת פסגת שבע המדינות המתועשות בדובאי.
באי הכנס, אשר נערך בצל אי הנחת הגוברת בארה"ב מכך שסין מונעת באופן מלאכותי מהמטבע שלה להתחזק מול הדולר, כדי לתמוך ביצוא שלה, שבו ואישרו את עמדתם כי שערי חליפין בשוק המט"ח צריכים לשקף את נתוני היסוד של הכלכלות. "ברצוננו להדגיש כי גמישות רבה יותר בשערי החליפין היא דבר רצוי במדינות או כלכלות מרכזיות", נאמר בהודעה.
כאמור, נמנעו מדינות ה-G7 מלציין במפורש מדינה כלשהי. שר האוצר של ארה"ב, ג'ון סנואו, העלה את סוגיית שער החליפין בפגישותיו עם ראשי הממשל הסיני בביקורו בבייג'ין בתחילת החודש. בקשותיו בעניין לא נענו עד כה, שכן לטענת הסינים קיבוע שער היואן לדולר עולה בקנה אחד עם האינטרס האמריקאי והסיני גם יחד.
שער המטבע הסיני מקובע על רמה של 8.3 יואן לדולר מאז שנת 1994 - דבר שאיפשר לכלכלת סין, הכלכלה השישית בגודלה בעולם, לרשום צמיחה שנתית ממוצעת של 8.3% במהלך העשור האחרון. מדינות נוספות בדרום מזרח אסיה, בהן יפאן, דרום קוריאה, תאילנד, טאיוואן ואינדונזיה מכרו את המטבעות המקומיים שלהן בקצב מוגבר השנה כדי למנוע את התחזקות אשר תפגע ביצוא.
יפאן אף היא נתונה לביקורת גוברת מצד מדינות מתועשות אחרות על רקע התערבותה בשוקי המט"ח בניסיון לרסן את ההתחזקות של הין, מתוך מטרה להגביר את כושר התחרות של יצואניה. יפאן מכרה בשבעה החודשים הראשונים של השנה מטבע מקומי בסכום שווה ערך ל-76.8 מיליארד דולר.
הודעת ה-G7 מסמנת שינוי לעומת המדיניות בה דגלו המדינות המתועשות במהלך שלוש השנים האחרונות, לפיה יעקבו מקרוב אחרי שערי החליפין ו"ישתפו פעולה ככל שיידרש". הפעם האחרונה בה פעלו מדינות ה-G7 במשותף בתחום המטבע היתה בשנת 2000, כאשר בכנס המדינות בפראג הוחלט על שיתוף פעולה בתמיכה בשער היורו לנוכח חששות מפני השלכות תנודות היורו על הכלכלה העולמית.
מדינות ה-G7, החולשות על כשני שלישים מכלכלת העולם, הן ארה"ב, יפאן, גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה וקנדה.
מדינות ה-G7 מפעילות לחץ בלתי ישיר על סין להגמיש את מדיניות המטבע
סוכנויות הידיעות
21.9.2003 / 9:02