חברות הכבלים הפרו חובת ההשקעה בהפקת תוכניות - בהיקף של 20 מיליון שקל; חברת הלוויין השקיעה יותר מהנדרש

100 ערוצי טלוויזיה, שמתוכם 27 מופקים בישראל, נמצאים היום באחריותה של מועצת הכבלים והלוויין. על כל השפע הטלוויזיוני הזה אמור לפקח רק אדם אחד במועצה - פיקוח שעיקרו בדיקה אם הם עומדים בחובות שלהם להפקות מקור. הדו"ח הכללי לשנת 2002 שהמועצה פירסמה אתמול כולל נתונים מדאיגים על מידת עמידתן של חברות הכבלים במכסות שנקבעו להן. חברת הלוויין, לעומת זאת, משקיעה הרבה מעבר לנדרש, אבל יש לציין כי מכיוון שהחלה לפעול רק לפני כשנתיים, הדרישות ממנה נמוכות באופן משמעותי.



חברות הכבלים והלוויין צריכות לעמוד בשתי דרישות שונות בתחום הפקות המקור - מכסת שעות ומכסה כספית. הכבלים שידרו ב-2002 די הפקות מקור, ואף מעבר לנדרש, אבל לא השקיעו בהן את הסכומים
שקובע החוק. כך, לפי הדו"ח, הן חסכו כ-19 מיליון שקלים. עיקר הסכום, כ-18 מיליון שקלים, היה אמור להיות מופנה לתוכניות מהז'אנר העילי (תוכניות תעודה ודרמה).



למרות הנתונים האלה, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, עו"ד דורית
ענבר, הביעה סיפוק מהדו"ח. "בתקופה שבה יש ערוץ מסחרי שכלל לא
עומד בחובות שלו", אמרה ברמיזה לערוץ 10, "ובתקופה כה קריטית
לשוק התקשורת בכלל - אחרי התמוטטות חברת הכבלים תבל וכאשר
לחברת הלוויין אין כסף לשלם לספקים - הכבלים עמדו ב-75% מכלל
החובות שלהם, וזה לא דבר רע. בשנה כזאת אנחנו חייבים להסתכל
על חצי הכוס המלאה, וכאן מדובר בכוס ששלושה רבעים ממנה
מלאים".



ויוה: 0 שקלים



הערוצים העיקריים של חברות הכבלים - ערוץ 3, ערוץ הסרטים,
ערוץ הספורט, ערוץ הילדים וערוץ 8- היו חייבים לשדר בשנת
2002 בסך הכל 546 שעות חדשות של הפקות מקור (לפי חלוקה
לז'אנרים 6 - שעות של דרמה,82 שעות של מגזיני ספורט, 52 שעות
של משדרים לילדים ועוד). את התנאי הזה הם מילאו מעל ומעבר,
ושידרו בסך הכל 955 שעות - ובהן דרמות איכותיות כמו "הדמעות
של אמסלם" ו"גרוסמן הגדול", טלנובלות כמו "לחיי האהבה", משדרי
ילדים כמו "הילדים מגבעת נפוליאון" וסרטי תעודה כמו "הנדון:
אורי אבנרי", "השכן של ישו", "צ'לרי בגדד" ורבים אחרים.



ואולם, הנתונים המדאיגים מתגלים בבחינה של המכסה הכספית. בסך
הכל חברות הכבלים היו צריכות להשקיע ב-2002 כ-109 מיליון
שקלים בהפקות מקור, אך הן השקיעו רק כ90- מיליון. שיטת חישוב
המכסה השתנתה במשך השנה, עם ההחלטה להעניק לחברות רישיונות
שידור קבועים במקום הזיכיונות שהיו בידיהן: אם בעבר הן היו
צריכות להשקיע 25 מיליון דולר מדי שנה בהפקות מקור בערוצים
העיקריים שלהן - ערוץ 3, ערוץ הסרטים, ערוץ הספורט, ערוץ
הילדים וערוץ 8- ממאי נקבע כי הן ישקיעו בתחום לפחות 8%
מהכנסותיהן מדמי מנוי, מבלי להגדיר את החלוקה התקציבית בין
הערוצים.



בגלל השינוי, המועצה בדקה את לוח המשדרים של הערוצים לפי שתי
השיטות. משקלול סופי עולה כי ערוצים 3 ו-4 עמדו בכל חובותיהן
הכספיות ואף עברו אותן. כך ערוץ 3 השקיע 45 מיליון שקלים
במקום 30 מיליון, ובערוץ הסרטים הושקע בדיוק הסכום הדרוש -
13.6 מיליון שקלים (בפרויקט "סרטים מכאן").



בהפקת מקור בערוץ הספורט היו חברות הכבלים צריכות להשקיע כ-5
מיליון שקלים, מחצית מתוכם בז'אנר עליון או במגזין ספורט
שאינו עוסק בכדורגל או בכדורסל גברים בליגות העליונות. הערוץ
לא עמד בכך, והשקיע כ-1.5 מיליון שקלים פחות מהנדרש (החסר היה
בעיקר בהפקות מהז'אנר



העליון). סכום זה מצטרף לכ-5.3 מיליון שקלים שהערוץ חייב על
חשבון חוסרים מהשנים 2001 ו-2000.



בהפקות מקור בערוץ הילדים היו חברות הכבלים צריכות להשקיע 21
מיליון שקלים, מחציתם בז'אנר עליון. הערוץ עמד בכך ואף השקיע
1.5 מיליון שקלים מעל הנדרש. ערוץ 8 נדרש להשקיע 13 מיליון
שקלים בהפקות מקור,10.5 מיליון מתוכם בז'אנר עליון. הדו"ח
מראה כי הוא השקיע 7.8 מיליון שקלים פחות מהנדרש - חלק גדול
מהסכום החסר,6.6 מיליון שקלים, נגרע כצפוי מהז'אנר העליון.
בנוסף, הערוץ חייב 2 מיליון שקלים על חוסרים מ-2000 ו-2001,
וכן כ-11 מיליון שקלים בגין חוב מהשנים 1999-1996.



הדו"ח כלל נתונים גם על ערוצים אחרים שבאחריות החברות, כמו
נשיונל ג'יאוגרפיק, ביפ, הופ! ועוד. מרבית הערוצים עמדו
במכסות ההשקעה, אבל הנתון המרגיז ביותר שעולה מהבדיקה הוא כי
ערוץ ויוה, שהיה עליו להשקיע 1.6 מיליון דולר בהפקות מקור, לא
השקיע ולא כלום.



חברי פורום היוצרים התיעודיים, שנכחו במסיבת העיתונאים של
המועצה, התרעמו במיוחד על אי מילוי חובותיו של ערוץ 8, שצריך
להיות האכסניה הטבעית ליצירה מקורית. "הפורום יבדוק עם ערוץ 8
ומועצת הכבלים מהיכן נובע הפער הגדול בין הנדרש בכללים לבין
מה שבוצע בפועל", נמסר מהפורום. "כשתסתיים הבדיקה נחליט כיצד
לפעול".



חברות הכבלים מסרו בתגובה: "הדו"ח עדיין לא התקבל בכבלים ולכן
עדיין אי אפשר להתייחס לטענות המועלות בו".



הלוויין עומד בדרישות



הדו"ח על השקעותיה של חברת הלוויין בהפקות מקור נוגע לתקופה
ארוכה מהרגיל - מאוגוסט 2001 ועד דצמבר 2002. הסיבה היא שחברת
הלוויין, שהוקמה ביולי 2001, נהגה לדווח מדי אוגוסט, וכעת
הוחלט כי היא תגיש דו"חות יחד עם חברות הכבלים. בתקופה הנדונה
היתה חייבת חברת הלוויין לשדר 300 שעות של הפקות מקור בערוצים
יס פלוס, בריזה,YTV , ערוץ ההיי-טק וערוץ החיים הטובים. היא
שידרה יותר מכפליים מכך - 670 שעות.



במכסה הכספית חויבה החברה להשקיע סכום נמוך יחסית של 10 מיליון
דולרים בשנה (כ-44 מיליון שקלים), שהם כ-58 מיליון שקלים
לאורך תקופת הדו"ח. גם כאן החברה עשתה יותר מהנדרש והשקיעה 73
מיליון שקלים - פער של 15 מיליון שקלים. ואולם יש לציין כי
המכסה הכספית של חברת הלוויין היא פחות ממחצית הסכום שחברות
הכבלים חויבו להשקיע - בגלל גילה הצעיר של חברת הלוויין.
ב-2004 אמור להתחיל תהליך שבו יושוו הדרישות בין הגופים.



בשורה התחתונה, הדו"ח מוכיח את מה שכבר היה ידוע. חברות הכבלים
אמנם לא מילאו חלק ניכר מחובותיהן, אבל יחד עם חברת הלוויין