תביעת האוצר מהאוניברסיטאות להשליט בהן משטר ניהולי שיכפיף את הרשויות האקדמיות שלהן לגופים המנהלים אותן - הצעת החלטה שהממשלה אישרה לאחרונה - ממקדת את תשומת הלב הציבורית במצבן הכלכלי הקשה של האוניברסיטאות. הקיצוץ המתמשך בתקציבי ההשכלה הגבוהה - כ-800 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות - ייתן השנה אותותיו בכל האוניברסיטאות.
הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, היא הגוף הממונה על תכנון המדיניות התקציבית של האקדמיה הישראלית ועל חלוקת התקציבים לאוניברסיטאות ולמכללות. מדיווחי האוניברסיטאות לוועדה, שהוגשו לאחרונה, עולה כי השנה, לראשונה, לכל האוניברסיטאות גירעונות כספיים.
יו"ר ות"ת, פרופ' שלמה גרוסמן, אומר כי מצבת הגירעונות הצפויה של שבע האוניברסיטאות היא כחצי מיליארד שקלים; לטענתו, מצבן הכספי אף צפוי להחמיר בשנת הלימודים הנוכחית: "האוצר יטיל על תקציב ההשכלה הגבוהה (כ-5.2 מיליארד שקלים) קיצוץ נוסף של כ-160 מיליון שקלים, כך שהיעדר המשאבים הכספיים של האוניברסיטאות יגדל בכשליש וצפוי להיות כ-650-700 מיליון שקלים".
מדיווחי האוניברסיטאות לוות"ת עולה כי אוניברסיטת תל אביב, הגדולה
באוניברסיטאות, דיווחה לפני שבועות אחדים על גירעון של כ-134 מיליון
שקלים. נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' איתמר רבינוביץ, והמנכ"ל
פרופ' גדעון לנגהולץ, צימצמו לאחרונה את הגירעון הזה בעוד כ-11
מיליון שקלים. ללא מציאת מקור המימון הנוסף להקטנת הגירעון, הנתח של
אוניברסיטת תל אביב בגירעון הכללי היה אמור להיות 27%. גירעונו של המוסד בתשס"ד - 122.7 מיליון שקלים - מציב אותו בשורה אחת עם האוניברסיטה העברית והטכניון. שלוש אוניברסיטאות אלה "אחראיות"
לכ-74% בגירעון כלל האוניברסיטאות, ביחס שווה כל אחת.
לפי דיווחי ות"ת, הגירעון הצפוי של האוניברסיטה העברית הוא כ-120
מיליון שקלים, ולטכניון גירעון בהיקף דומה. למרות שבטכניון לומדים
כ-13 אלף סטודנטים, והאוניברסיטה העברית גדולה ממנו בכ-60%, מייחס
פרופ' גרוסמן את הגירעון הגבוה יחסית של הטכניון לעלות הכשרתם של
הסטודנטים - שרובם לומדים מדעים מדויקים, המחייבים מכשור יקר ומעבדות
שעלות אחזקתן גבוהה. הגירעון החזוי של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע
הוא כ-70 מיליון שקל, ושל אוניברסיטת בר-אילן כ-40 מיליון שקלים.
אוניברסיטת חיפה היא
הפחות גירעונית ו"תורמת" כ10- מיליון שקלים למצבת הגירעון הכללית.
גירעון חזוי דומה יהיה למכון ויצמן למדע, שבו למדו בשנה שעברה כ-920
סטודנטים לתארים מתקדמים.
גרוסמן הדגיש, כי אומדני הגירעונות שעליהם דיווחו האוניברסיטאות אינם
כוללים את תוכניות ההבראה שלהן ואת הצעדים שנקטו להפחתת גירעונותיהן
בתשס"ד; האוניברסיטאות יגישו דיווחים אלה לוועדה בחודש הקרוב.
"האוניברסיטאות לא יוכלו להיחלץ ממצבן הפיננסי הקשה ללא סיוע
מהאוצר", הוא טוען. "על האוצר יהיה לסייע להן באמצעות תוכנית
רב-שנתית, כדי שישראל לא תאבד את מקומה בקהילת המדע הבינלאומית.
האוניברסיטאות הן הקטר שמושך את המשק בפעילותן המחקרית. אי אפשר
לתבוע ממערכת ההשכלה הגבוהה הישגים מדעים גבוהים לנוכח קיצוצים של
מאות מיליוני שקלים. כשהממשלה מקצצת בהתמדה בתקציבי האוניברסיטאות,
המערכת נסוגה לאחור בפיתוחיה המחקריים, וזו נסיגה שעלול לקחת שנים
להיחלץ ממנה".
אוניברסיטת תל אביב רשמה השנה תקדים, כשהיתה לאוניברסיטה הראשונה
שפירסמה את ספר התקציב שלה. למרות שהאוניברסיטאות ציבוריות ואת רוב
תקציבן מממן משלם המסים, נשיאי האוניברסיטאות מעדיפים שגירעונות
המוסדות שהם עומדים בראשם יישארו עלומים.
עיון בספר התקציב של אוניברסיטת תל אביב לתשס"ד, עשוי לשפוך אור על
מצבן הכלכלי המידרדר של שאר האוניברסיטאות. כפי שצוין בתקציב
האוניברסיטה, הגירעון שלה גדל השנה לעומת שנת הלימודים הקודמת ב-45.1
מיליון שקלים, כגובה הקיצוץ שהטילה עליה ות"ת בתקציב תשס"ג. האוצר
הטיל על מערכת ההשכלה הגבוהה קיצוץ של 6% בתקציב 2003. מאחר ששנת
התקציב המתחילה בינואר אינה חופפת לשנת הלימודים האקדמית המתחילה
באוקטובר, הקיצוץ יתבטא בשנת הלימודים הנוכחית. הצעת התקציב של
אוניברסיטת תל אביב לתשס"ד מצביעה על פער של 134.5 מיליון שקלים בין
ההכנסות להוצאות (גירעון תפעולי). בעוד שסך ההוצאות של האוניברסיטה
לשנת התקציב הנוכחית הוא כ-1.36 מיליארד שקלים, הכנסותיה יהיו כ-1.23
מיליארד שקלים. לדברי פרופ' איתמר רבינוביץ, "אוניברסיטת תל אביב
החלה בהפעלת תוכנית הבראה בשנת התקציב הקודמת, שמטרתה להקטין את
הוצאותיה בכ-200 מיליון שקלים תוך שלוש שנים, כך שתקציבה יהיה
מאוזן".
ספר התקציב של אוניברסיטת תל אביב מורה כי הקטנת גירעונה בעוד 11.2
מיליון שקלים מומן באמצעות שני מקורות תקציביים: רוב הגירעון (8
מיליון שקלים) מומן מסעיף "התוכנית הכלכלית - עידוד הצמיחה"; לפי
תוכנית האוצר, שכרם של עובדי המגזר הציבורי מקוצץ השנה בהתאם לגובה
שכרם.
לדברי רבינוביץ, "האוניברסיטה קיצצה את שכרם של עובדיה בהתאם להנחיות
האוצר. ואולם מאחר שההקצבות הממשלתיות הן בגובה 60% מתקציב
האוניברסיטה, נותרו לה שמונה מיליון שקלים להפחתת גירעונה". 3.2
מיליון שקלים נוספים קוצצו מגירעון האוניברסיטה, לאחר שוות"ת אישרה
לה להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים בה בכ-1,000.
יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב מתריע: "האוניברסיטאות לא יוכלו להיחלץ ללא סיוע מהאוצר"
ראלי סער
29.9.2003 / 8:24