"בתחום הננו-טכנולוגי אין מקום לשורה השנייה, אלא רק לשורה הראשונה" - כך אמר באחרונה ח"כ שמעון פרס, המנסה להפוך את ישראל למרכז ננו-טכנולוגיה עולמי עם השקעות של מאות מיליוני דולרים. פרס מנסה לשכנע בחזון הננו-טכנולוגיה שלו את הממשלה ואנשים פרטיים על ידי גיוס הון מישראל והתפוצות לקרן ההשקעות לאומית לננו-טכנולוגיה, שתפעל לצד הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה. ואולם עד כה, היקפי הגיוסים נמוכים והתמיכה הממשלתית מזערית. במקביל גוברת התחרות מול ישראל על פיתוח ומחקר בתחום, והמדינה מתחילה להידחק ממקומה בשורה הראשונה בתחום.
ב-2003 השקיעו ממשלות בעולם כ-3 מיליארד דולר בתחום המחקר והמדע בננו-טכנולוגיה (פיתוח וייצור של חומרים שגודלם הוא 100-1 ננו-מטר, או 3 אטומים). מאז 2000, כשהכריז נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, על הננו-טכנולוגיה כנושא לאומי, השקיעה ממשלת ארה"ב כ-2 מיליארד דולר בתחום. הסנאט אישר ב-2003 תקציב של 2.4 מיליארד דולר להשקעות בתחום בשלוש השנים הבאות.
לצד ארה"ב, שעמה תתקשה ישראל להתחרות, מסתמנות טייוואן, בריטניה, יפאן וגרמניה, כמתחרות מרכזיות. מדינות אלה מקציבות כבר עתה מאות מיליוני דולרים להשקעות בתחום בתוכניות בשנים הבאות. היעד שלהן הוא נתח גדול מתוך שוק המוערך על ידי חברות המחקר בטריליון דולר לשנה בתוך פחות מעשור.
בטייוואן מנסה המוסד הטכנולוגי העיקרי של המדינה (ITRI) לשחזר באמצעות הננו-טכנולוגיה את ההצלחה של המדינה בייצור מוליכים למחצה. ITRI היה המוסד הראשון בטייוואן בו החלה לפני כעשור המדינה לפתח תשתיות להפיכתה של המדינה ליצרנית הגדולה בעולם של מוליכים למחצה, ובאמצעותו הוקמה יצרנית השבבים הגדולה TSMC. בשנה האחרונה החליטה המועצה הלאומית למדע של טייוואן על תוכנית בת שש שנים שתחל ב-2003 להשקעות בהיקף של 667 מיליון דולר בפיתוח תשתית לתעשיית הננו-טכנולוגיה, במטרה להיות בין המדינות המרכזיות בתחום. בטייוואן מעריכים כי עד 2010 היקף ההכנסות של המדינה מננו-טכנולוגיה יגיע ל-29 מיליארד דולר בשנה. כיום פועלות בטייוואן כ-70 חברות בתחום המחקר והפיתוח של ננו-טכנולוגיה, פי 5 ממספרן של החברות הפועלות בתחום הזה בישראל במסגרת תוכנית מגנ"ט של המדען הראשי. חברות אלה פועלות בתחומי החומרים, הצגים השטוחים, מיקרו אלקטרוניקה ושבבים ואופטיקה. בשנה שעברה הקימה טייוואן שני מרכזי ננו-טכנולוגיה ומרכז לעיצוב שבבים שהשער שלהם מגיע לננו-מטר. עד סוף 2003 יוקם במדינה מרכז ננו-טכנולוגי שלישי.
בריטניה מנסה אף היא ליצור תשתית ננו-טכנולוגית תעשייתית. משרד המדע הבריטי הקציב באחרונה 150 מיליון דולר להשקעות בתחומי הננו-טכנולוגיה למשך שש השנים הקרובות. מתוך תקציב זה יושקעו כ-80 מיליון דולר בתוכנית לפיתוח משותף עם התעשייה הבריטית. בבריטניה מעריכים כי לצד השקעות הממשלה, יושקעו כ-330 מיליון דולר נוספים על ידי התעשייה והאקדמיה בתחום. 66 מיליון דולר יושקעו בהפיכתה של בריטניה לרשת של ננו-טכנולוגיה. רשת זו תסייע בפריסה גיאוגרפית לתעשייה הבריטית לקבל מידע על הפיתוחים והמחקרים האחרונים בתחום.
ביפאן, בה הושקעו כבר ב-120 '97 מיליון דולר, רואים את תחום הננו-טכנולוגיה כאחד התחומים העיקריים בהתפתחות העתידית של המשק היפאני. ב-2002 הושקעו ביפאן 750 מיליון דולר במחקר ננו-טכנולוגי.
בעולם, בניגוד לישראל, מהוות קרנות ההון סיכון מקור השקעה בולט בננו-טכנולוגיה, לצד תקציבי הממשל. על פי דו"ח חברת LUX, קרנות הון סיכון השקיעו בתחום כ-900 מיליון דולר בתחום מאז 99', כשב-2002 בלבד הושקעו על ידן כ-386 מיליון דולר.
בישראל יש 120 מדענים שפעילים בתחום הננו-טכנולוגיה, והיא עדיין נהנית מיתרון תחרותי לעומת מדינות רבות בעולם. ואולם היקפי ההשקעות בישראל בתחום הננו-טכנולוגיה עדיין מזעריים ביחס לתחומים אחרים. כ-10 חברות סטארט-אפ ועוד כשבע חברות בוגרות בלבד פעילות כיום בתחום הננו-טכנולוגי, לעומת כ-700 חברות ברחבי העולם. "הננו-טכנולוגיה כיום נמצאת במקום בו היה האינטרנט ב-93'. בישראל מסרבים להבין זאת", סיכם השבוע אחד המומחים הישראלים בתחום.
הערכה: שוק הננו-טכנולוגיה יגיע לטריליון דולר בשנה תוך עשור
עודד חרמוני
29.9.2003 / 9:24