שוק המט"ח המקומי מקבל נפח גם בעסקות מטבע שהשקל אינו צד בהם. בשנתיים וחצי האחרונות עלה הנפח היומי הממוצע של עסקות במטבע חוץ כנגד מטבע חוץ - כלומר עסקות בכל המטבעות שאינם שקל - מ-1.4 מיליארד דולר בשנת 2000 ל-2.8 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2003, כך מוסר היום בנק ישראל.
בבנק ישראל מסבירים כי הפעילות בשוק זה מורכבת משתי קבוצות של עסקות: האחת, עסקות המרה - בהן מטבע אחד נמכר תמורת מטבע אחר; והשנייה, עסקות החלף (סוופ) - צירוף של עסקת המרה מיידית עם עסקת המרה עתידית בכיוון ההפוך. בבנק ישראל מצינים כי ברוב העסקות, הדולר הוא צד אחד בעסקה, והצד השני שלה הוא מטבע זר אחר.
הפעילות בעסקות ההמרה בשוק המט"ח-מט"ח בישראל יזומה לרוב על ידי לקוחות מקומיים של הבנקים הישראלים הקושרים עסקות המרה לצורך גידור של חשיפה לסיכוני מטבע או למטרה ספקולטיווית. על פי הערכת הפעילים בשוק המט"ח-מט"ח בישראל, למעלה מ-50% מעסקות ההמרה הן למטרה ספקולטיווית, בדומה לשיעור המשוער של פעילות זו בשוקי המט"ח-מט"ח בעולם.
בבנק ישראל מציינים כי בנקים ישראלים מאזנים עסקות אלו כמעט במלואן וכמעט באופן מיידי עם מוסדות פיננסיים זרים, שהם עושי השוק הטבעיים בשוק המט"ח-מט"ח ולפיכך נמנעים מחשיפה לסיכון זה.
עוד מציינים בבנק ישראל כי הפעילות בעסקות ההמרה מחולקת כמעט שווה בשווה בין לקוחות עסקיים, המהווים 43% מהעסקות, לבין מוסדות פיננסיים זרים, המהווים 56% מהמסחר. הפעילות הבין-בנקאית מהווה 1% בלבד מהיקף השוק. בשוק לעסקות החלף (סוופ) במט"ח-מט"ח בישראל, חלק הארי של הפעילות מתנהל בין הבנקים הישראלים לבין מוסדות פיננסיים זרים - כ-86%. הפעילות בין הבנקים הישראלים לבין לקוחותיהם מהווה 14% מהיקף השוק.
התפתחות זו היא תוצאה של תהליך הליברליזציה בשוק מטבע החוץ, שהסתיים בסוף שנת 2002 עם הסרת ההגבלות האחרונות על המסחר במט"ח, ושל התהליך המתמשך של השתלבות המשק הישראלי בכלכלה העולמית.
היקף העסקות היומי במט"ח-מט"ח הוכפל בשנתיים האחרונות ועלה ל-2.8 מיליארד דולר
אמיר טייג
29.9.2003 / 10:48