וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בית הדין הארצי לעבודה: גבר זכאי לקבל את אותן זכויות הוריות להן זכאיות נשים במקום העבודה

עינב בן יהודה

30.9.2003 / 16:47

שוטר ביקש לקצר את יום עבודתו בשעה אחת - זכות ממנה נהנות הנשים במקום עבודתו, המדינה טענה כי זכאי לזכות זו רק אם אישתו זכאית לזכות זהה במקום עבודתה ואינה מממשת אותה

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המדינה וקבע כי יש לתת זכויות הוריות לשני ההורים באופן שווה. בית הדין קבע כי המשיב, שוטר במשטרת ישראל אב לילדה קטנה, זכאי לאותה זכות יתר לה זכאית שוטרת בנסיבות דומות והיא לסיים את יום העבודה שעה אחת מוקדם יותר, וזאת למרות העובדה כי אשתו לא היתה זכאית לזכות דומה במקום עבודתה.

במשטרה קיימת זכות לשוטרת שלה ילד מתחת לגיל 13 לסיים יום עבודתה שעה קודם, המשיב פנה למעסיקיו וביקש לאפשר לו לממש זכות זו, ונענה בשלילה. בקשתו של המשיב נדחתה. העובד הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע וטען כי הוא זכאי לקיצור יום עבודתו למרות שאשתו אינה זכאית להסדר דומה במקום עבודתה, וזאת על יסוד הוראת סעיף 4 לחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, הקובע כי עובד גבר זכאי לאותן זכות הורות הנהוגה במקום העבודה כלפי נשים.

בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב ודחה את טיעוני המדינה. בית הדין עמד על עקרון השיוויון הגלום בהוראת החוק ועל מטרתו להלחם בסטראוטיפ הרואה באישה כנושאת עיקרית במסגרת התא המשפחתי בנטל הטיפול בילדים.

בעקבות החלטה זו, הוגש ערעור המדינה בפני בית הדין הארצי. המדינה חזרה על טענתה לפיה על פי החוק זכותו של הגבר לנצל את זכות היתר הנתונה לעובדת במקום עבודתו מותנית בכך שזכות זו נתונה גם לאישתו במקום עבודתה.

השופט שמואל צור סבר כי יש לקבל הערעור. לדבריו, לשון החוק ברורה באופן שאינו מאפשר תמרון פרשני. לדבריו, הוראת החוק יוצרת אפליה בלתי צודקת ובלתי עניינית בין גברים במקום העבודה שנשותיהם זכאיות לזכות בקשר להורות לבין גברים במקום העבודה שנשותיהם אינן זכאיות לזכות בקשר להורות. "לדעתי פסק דינו של בית הדין האזורי מגלה יותר משאת נפש רצויה מאשר פרשנות משפטית נכונה... לשון החוק הברורה מונעת מהשופט הפרשן להגיע למטרה הרצויה, וככל שלמדתי - הרצויה גם בעיני המחוקק - של הגשמת עקרון השיוויון. במקרה זה על השופט לסגת מפני לשון החוק, גם אם אין היא לרוחו". עוד קרא צור למחוקק לתת דעתו לאמור בפסק הדין במטרה להסיר את חוסר השיוויון שנוצר בתיקון החוק.

בניגוד לדעתו של צור, נשיא בית הדין - השופט סטיב אדלר, השופטת ורדה וירט-ליבנה ונציגי הציבור בנימין ליברמן ואורלי ביטי, דחו הערעור. אדלר העדיף, "פרשנות תכליתית של החוק על פני פרשנות מילולית דווקנית הנסמכת על אומד דעתם של חברי הכנסת שעסקו בחקיקתו". אדלר סבור כי הסעיף הנדון סובל פירוש נוסף לפיו, העובד זכאי לזכות כל עוד הזכות קיימת לעובדת במקום עבודתו, ואשתו עובדת. הערעור נדחה, והמדינה חויבה בתשלום הוצאות המשיב על סך 5,000 שקל.

(עע 001155/02)

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully