מעורבותו של ראש הממשלה אריאל שרון בדיונים על עתיד חברת בתי הזיקוק (בז"ן) לאחר תום הזכיון ב-18 באוקטובר 2003, זוכה לביקורת נוקבת של מבקר המדינה אליעזר גולדברג.
המבקר קובע כי על פי הנחיית ראש הממשלה, נקטו במהלך רשות החברות וחברת בתי הזיקוק להפרטת מניות החברה שבידי המדינה בדרך של הנפקה בבורסה - וזאת בניגוד להחלטת ועדת שרים להפרטה מאוקטובר 1999 כי יש להפריט את בז"ן בדרך של פיצול לשני מפעלים.
מבקר המדינה מציג לעניין זה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שקבע כי מכירת מניות המדינה בבז"ן בבורסה במבנה הנוכחי של החברה כמוה כמסירה למעשה של השליטה בבז"ן לידי החברה לישראל בלא שזו שילמה למדינה פרמיית שליטה.
באוגוסט 1999 החליטה הממשלה כי יש לפעול ליצירת תחרות בין בתי הזיקוק בחיפה (בז"ח) לבית הזיקוק באשדוד (בז"א) על ידי הפרדת הבעלות עליהם. בעקבות זאת קיבלה ועדת השרים להפרטה החלטה עקרונית להפריט את בז"ן בדרך של פיצול.
החלטת ועדת השרים באה לידי ביטוי ב"הסדר העקרונות" שחתמה הממשלה עם בז"ן והחברה לישראל שקבע כי הממשלה והחברה לישראל יפעלו לפיצול בז"ן לשתי חברות נפרדות.
מבקר המדינה מצא כי למרות ההחלטות הללו, קיים ראש הממשלה ב-14 בינואר 2002 דיון עם שר האוצר דאז, סילבן שלום, ושר התשתיות דאז - אביגדור ליברמן, ועם הנהלות משרדיהם. בסיכום הדיון נכתב: הובהרה והודגשה התנגדותו לפיצול בז"ן לשתי חברות וקבע כי החשב הכללי יפעל בתיאום עם רשות החברות לביצוע הערכת שווי לבז"ן וכן פעולות נוספות הנדרשות להנפקת מניות החברה בשוק ההון עד ל-30.4.02".
מבקר המדינה מעיר בדו"ח הביקורת כי: "החלטת הממשלה בנושא כל עוד לא שונתה, היא המחייבת, ולכן לא היה מקום לכלול בסיכום הדיון אצל ראש הממשלה הנחיות ביצוע ואף על פי כן ניתנו הנחיות כאלה ולאחר מכן אף נעשו צעדים לקראת הנפקת המניות וכל זאת בניגוד להחלטות הממשלה.
בתגובה לפניית מבקר המדינה למשרד ראש הממשלה בסוגייה הזו, השיבה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה בשמו כי הדיון היווה דיון פנימי בלבד שנועד לבחון היתכנות של הפרטה בבורסה ותו לא.
מבקר המדינה מעיר כי למרות ההסברים הללו, הציג יו"ר בז"ן, עובדיה עלי, לדירקטריון החברה את הדיון שקיים ראש הממשלה כ"החלטה של ועדת שרים בראשות ראש הממשלה" ועל סמך מידע זה הנחה דירקטריון בז"ן את הנהלת החברה לפעול לפי עמדה (הפרטת המניות בבורסה) שאינה תואמת את החלטות הממשלה.
מבקר המדינה מותח ביקורת על האופן בו נקבעו דמי ההרשאה שתשלם בז"ן לממשלה לאחר תום הזכיון. הסדר העקרונות שנחתם בין הממשלה, בז"ן והחברה לישראל, קובע כי לאחר תום הזכיון תמשיך בז"ן לפעול מתוקף רשיון הפעלה ל-25 שנה (עם אופציה להארכה ל-25 שנה נוספות) שתמורתו תשלם למדינה דמי הרשאה שנתיים.
המבקר קובע כי החשב הכללי באוצר (החשכ"ל) באותה עת ניר גלעד, שחתם כנציג הממשלה על הסכם העקרונות, לא הציג לגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר תחשיב מפורט לפיו אמורים היו להיקבע דמי ההרשאה, לא היו בידיו הנתונים הנוגעים לחלק מהשיקולים שלטענתו שימשו אותו בקביעת דמי ההרשאה והכנת ההסדר לא לוותה בצוות היגוי שבו היתה אמורה להשתתף רשות החברות הממשלתיות, כפי שנדרש.
מבקר המדינה מעיר כי בהסכם העקרונות נקבע שדמי ההרשאה יחושבו לפי התוצאות העסקיות של בז"ן, אף שחלקן אינו קשור ישירות לפעולת בז"ן (מרווח הזיקוק, שער הדולר) והן נתונות לתנודות שיש בהן להקטין את דמי ההרשאה השנתיים. המבקר גם תמה על הסעיף בהסדר הקובע שדמי הרשאה ישולמו עד לתקרת רווח של 90 מיליון דולר.
עוד מצא המבקר כי לא בקביעת דמי ההרשאה לא היתה הסתמכות על הערכת השווי הנכסי של בז"ן מ-1995 (412 מיליון דולר) וגם אין הסתמכות בקביעת דמי ההרשאה על שיעור ריבית כלשהו המקשר בין השווי הנכסי לבין דמי ההרשאה.
המבקר הצביע על כך שמן הנכון היה לקבוע את דמי ההרשאה לפי השווי הנכסי של בז"ן ולעניין זה מן הראוי היה להכין הערכות שווי חדשה לפני החתימה על ההסדר.
מבקר המדינה: רה"מ פעל להפרטת בז"ן בבורסה בניגוד להחלטת ועדת שרים להפרטה כי יש לפצל את בז"ן לשני מפעלים
עמירם כהן
30.9.2003 / 16:00