הדילמה הביוטכנולוגית של ברזיל

ז'וזה אלנקר, סגן נשיא ברזיל, ריחם על עצמו בשבוע שעבר. הנשיא, לואיז אינסיו לולה דה סילווה נשא נאום במטה האו"ם בניו יורק, ואחר כך נסע לבקר את נשיא קובה, פידל קסטרו. לכן נדרש אלנקר לבצע את המשימה הלא נעימה של חתימת הצו שמתיר לראשונה זריעת זרעים מהנדסה גנטית בברזיל.



סגן הנשיא נקלע שלא ברצונו למאבק ענקים. מצד אחד, ברית של פעילים למען איכות הסביבה ופוליטיקאים המתייחסים לביוטכנולוגיה כמדע מסוכן שנכפה עליהם על ידי חברות רב-לאומיות מרושעות. רבים מהם קרובים למפלגת העובדים של הנשיא, השולטת בממשלה. מצד שני, שדולת החקלאות העסקית שצוברת תאוצה במהירות, ומתייחסת לביוטכנולוגיה ככלי לשיפור כושר התחרות. הצו, שמתיר זריעה ומכירה של זן מיוחד של פולי סויה, עמיד בפני קוטלי עשבים, שפיתחה קבוצת מונסנטו האמריקאית, מייצג ניצחון לזורעים. והשלכותיו יורגשו גם הרחק מברזיל - במרכולים של אירופה.



בפולי סויה, ברזיל היא מעצמת על (ראו תרשים). בתוך חמש שנים ייתכן כי היא תיהפך למגדלת הגדולה בעולם, מעריכים במשרד החקלאות של ארה"ב. מוצרי סויה מרכזים כ-5% מהיצוא של ברזיל. היא הצליחה להגיע למעמד הזה על אף שאסרה את השימוש בזרעים מהנדסה גנטית. לשם השוואה, בארה"ב 80% מיבולי הסויה הם מהנדסה גנטית, ובארגנטינה כמעט כולם. האיסור היה פופולרי לא רק בקרב תומכיו של דה סילווה, אלא בקרב ברזילאים פשוטים ובקרב צרכנים אירופאים יראי הנדסה גנטית.







ביטול האיסור, אמנם רק לעונה אחת, עורר תדהמה בקרב שתי הקבוצות האלה. תומכיו המסורתיים של לולה כבר חשים נבגדים בשל המדיניות הכלכלית השמרנית שנקט. כעת נראה כי הוא בגד בהם שנית. מרילנה לזריני, ראש האגודה להגנת הצרכן IDEC, טוענת כי הממשלה נכנעה ללחצים של גופים כלכליים רבי עוצמה. אירופאים, שהתרגלו לאכול מזון שלא מהנדסה גנטית מבלי לשלם על כך מחיר גבוה יותר, יצטרכו כעת לבחור בין הפוביה לארנק.



אך החקלאים מרוצים. במדינת המחוז הדרומית, ריו גרנדה דו סול, התעלמו חקלאים רבים מהאיסור, וזרעו זרעים של מונסנטו שהוברחו מארגנטינה. אלה דורשים פחות קוטלי עשבים ועיבוד אדמה. ומכיוון שהזרעים הוברחו מארגנטינה, החקלאים הברזילאים אינם משלמים תמלוגים למונסנטו. היבולים האלה מרכזים כיום 20%-10% מכלל יבולי הסויה של ברזיל. בעקבות הסרת האיסור, מעריכה מונסנטו כי חלקם יטפס לכ-70% בתוך עשר שנים.



הטיפול הברזילי בסוגיית היבולים מהנדסה גנטית גבל בפארסה. ב-1998 אישרה הרשות שאחראית על ביוטכנולוגיה פולי סויה מהנדסה גנטית. המועצה להגנת הצרכן וקבוצות אחרות שיכנעו את בית המשפט לחסום את ההחלטה. לפני כמה חודשים החליט לולה כי החקלאים יוכלו למכור, באופן חד פעמי, את פולי הסויה שכבר קצרו. הצו של אלנקר הוא פטור חד פעמי נוסף. הוא מתייחס רק לחקלאים שיש בידיהם זרעים מהנדסה גנטית (כלומר אלה מריו גרנדה דו סול). ונראה כי בית המשפט יידרש לדון גם בו. אך החלופה, אומר שר החקלאות, רוברטו רודריגס, היא "מחאה אזרחית". הצו מחייב חקלאים שמשתמשים בזרעים מהנדסה גנטית להודיע על כך לרשויות, אך אכיפה מגומגמת משמעותה כי רק מעטים יעשו זאת.



חוק חדש אמור להסדיר את התהליכים לאישור מוצרי ביוטכנולוגיה. הממשלה הבטיחה לשלוח הצעת חוק כזו לקונגרס באוקטובר, אך היא כבר החמיצה את תאריך היעד. רודריגס החקלאי, שתומך בשימוש בזרעים מהנדסה גנטית, מתעמת עם עמיתה זהירה, מרינה סילווה, השרה לאיכות הסביבה, על אופי התהליכים.



המתנגדים לחקלאות ביוטכנולוגית סבורים כי יש להם טיעון מנצח: העולם אינו רוצה בה. כך לפחות אומרים פוליטיקאים במדינת המחוז פראנה, יצרנית פולי הסויה השנייה בגודלה בברזיל, שמשתמשת בזרעים רגילים. הממשל מתכנן חקיקה מקומית שתאסור את השימוש בסויה מהנדסה גנטית ותסגור את הנמל בפני יבולים מהנדסה גנטית.



אך בהתאחדות החקלאים המקומית של פראנה, אומר קרלוס אוגוסטו אלבקרקה כי רבים דווקא רוצים להשתמש בזרעים מהנדסה גנטית. הדבר החשוב הוא להפריד בין זנים רגילים של סויה לכאלה מהנדסה גנטית, פעולה שתהיה קלה יותר אם יאושר באופן חוקי השימוש בזרעים של מונסנטו. אם ייסגר הנמל, חקלאים שיזרעו זרעים כאלה ימצאו אחר.



הסיבות לעמדתו של אלבקרקה מצויות במטבחים אירופיים. בבריטניה, שם הצרכנים בררנים במיוחד בכל הקשור לביוטכנולוגיה, ניתן לקנות עוף או חזיר שגדלו על סויה רגילה במחיר זהה לכאלה שאכלו סויה של מונסנטו. הסיבה לכך היא שחקלאים ברזילאים, המקור המרכזי לסויה רגילה, אינם מקבלים על כך תוספת מחיר משמעותית.



אם תעבור ברזיל לסויה מהנדסה גנטית, חקלאים שידבקו בסויה מסורתית יוכלו אולי לדורש מחירים גבוהים יותר. עבור הצרכנים באירופה, תהיה זו עלות נוספת מעבר לתקנות חדשות המחייבות סימון מספוא מהנדסה גנטית ושלל אישורים לאורך שרשרת האספקה כי הרכיבים במזון מעובד, כמו עוגיות, חפים מהנדסה גנטית. אם יחליטו מרכולים להעביר את העלות הזאת לצרכנים, ייתכן שהתיאבון למזון שלא מהנדסה גנטית ידעך.



הודות לצו החד שנתי של אלנקר, הפרמיה על סויה שלא מהנדסה גנטית בברזיל כבר עולה. האפשרות שתחול עלייה נוספת עשויה לשכנע את ברזיל להצטרף למעצמות העל האחרות בשוק הסויה, ולאפשר לשווקים לקבוע כמה זרעים מהנדסה גנטית לזרוע. אם כך יהיה יידרש לולה, ולא סגנו, להתמודד עם הביקורת של תומכיו.