המדינה לעליון: "הצעת החוק בנוגע לתביעות הייצוגיות תובא בפני הכנסת בטווח זמן הנראה לעין"

עו"ד יעל מימון, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה, הגישה היום את עמדת המדינה בעניין הבקשה לקיים דיון נוסף בהלכה שנקבעה בפסק דין א.ש.ת בנוגע לתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי והאפשרות לעשות בה שימוש לצורך הגשת תביעות ייצוגיות. המדינה מבקשת מביהמ"ש העליון שלא לקיים דיון נוסף בסוגיה.



באפריל 2003 קבע בית המשפט העליון כי תקנה 29 אינה יכולה לשמש פלטפורמה להגשת תביעות ייצוגיות.



בהרכב מורחב של הנשיא אהרן ברק והשופטים שלמה לוין, יצחק אנגלרד, דורית בייניש וטובה שטרסברג-כהן, דן בית המשפט בסוגייה העקרונית במסגרת ערעורה של המדינה בעניין חברת א.ש.ת ניהול פרויקטים וכוח אדם, שהגישה תובענה ייצוגית נגד המדינה.



א.ש.ת הגישה תובענה ייצוגית, שבה נתבעה המדינה להשיב לה כספים שחילטה לפי ערבות בנקאית שנתנה; הערבות ניתנה כדי להבטיח את צאתם מהמדינה של עובדים זרים שהעסיקה, אך העובדים לא יצאו מישראל.



בפסק הדין היו שטרסברג-כהן וברק בעמדת מיעוט כאשר סברו שיש לאפשר שימוש בתקנה לצורך הגשת תביעות ייצוגיות, ואולם בייניש, לוין ואנגלרד סברו אחרת.



בעקבות פסק הדין שניתן כאמור בהרכב מורחב, הגישה א.ש.ת בקשה לקיים דיון נוסף. בבקשה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין מקובסקי, הרפז ושות', נטען כי עיון בפסק הדין מלמד שכל השופטים בהרכב סברו כי התובענה הייצוגית היא כלי משפטי, חברתי וכלכלי חשוב ביותר, וכי במצב המשפטי השורר בעקבות פסק הדין לא ברור כלל מהי ההלכה שהוא מציב כיום. לעמדת המבקשים הצטרפה אף לשכת עורכי הדין.



היום כאמור הגישה המדינה את עמדתה בה היא מבקשת מביהמ"ש העליון שלא לקיים דיון נוסף בסוגיה. לטענת המדינה, החלטת ביהמ"ש העליון ניתנה בהרכב מורחב של 5 שופטים ופסק הדין שניתן ע"י ההרכב הוא ממצה, ושם סוף לשאלה שעמדה בבתי המשפט ללא הכרעה במשך שנים.



"דיון נוסף בנסיבות אלו אינו אלא ערעור על החלטה הקודמת והעמדתה למבחן על ידי הרכב אחר", אומרת המדינה.



בנוסף טוענת המדינה כי בפסק הדין הוחלט כי נושא התביעות הייצוגיות צריך לבוא בפני המחוקק, וכי "המחוקק נענה לקריאה שבפסק הדין להסדרת העניין".



בעניין זה מציינת המדינה כי זה לא מכבר הוגשו שתי הצעות חוק פרטיות בנושא, וכי בקרוב עומדת להיות מוגשת הצעת חוק מטעם הממשלה הנמצאת בשלבי עיבוד מתקדמים ואינטנסיוויים. המדינה מציינת כי הדבר ייעשה "בטווח זמן הנראה לעין".



עוד מציינת המדינה כי על פי ההלכה, ביהמ"ש העליון יאפשר קיומו של דיון נוסף על פסק דין שניתן במותב של שלושה שופטים רק במקרים נדירים ובנסיבות יוצאות דופן, ועל אחת כמה וכמה במקרה שבו ניתן פסק הדין בהרכב מורחב של 5 שופטים.



בנוסף נטען בעמדת המדינה כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין ע"י רוב השופטים - שלא ניתן להגיש תביעות ייצוגיות במובן המודרני על בסיס תקנה 29 - הינה ברורה ואינה נתונה למחלוקת כפי שמנסה לטעון המבקשת.