מאת אורה קורן וחיים ביאור
ביום שישי בבוקר חודשה העבודה בנמלי הים, אך אין פירוש הדבר שהשביתה הסתיימה. נציגי ההסתדרות מזה וארגוני המעסיקים מזה, הסכימו להצעת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, להשהות את העימות ביניהם למשך חודש ימים, שבמהלכו יקיימו מו"מ כדי להגיע להסכמה על המבנה העתידי של הנמלים. בהתאחדות התעשיינים ובאיגוד לשכות המסחר מביאים בחשבון שלא מדובר בסיום המשבר, אלא רק בפסק זמן.
ראשי המגזר העסקי הקפידו בשבוע האחרון לפרסם מדי יום את אומדן הנזקים שגרמה השביתה בנמלים, אף שידעו כי מעל לנתונים תמיד ירחף סימן שאלה גדול. השביתה גרמה לנזקים בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל, ציינו וידעו כי מדובר בנתון המבוסס על שיחות עם יצואנים ויבואנים, שיכול להיות מוטה כלפי מעלה וכי לא ניתן לאמוד את שיעור ההטיה שלו. בנוסף מבוססים הנתונים על מודל שפיתחו ושלא ברור עד כמה הוא מצליח לשקף את המציאות.
"זה לא מדע מדויק, ואף אחד לא יכול להציג מספר מוחלט", אמרה בסוף השבוע ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נירה שמיר. "עם זאת, פיתחנו השנה מודל משוכלל יותר מבעבר ולהערכתי היינו די זהירים באומדן שלנו", הוסיפה.
עם פרוץ השביתה בנמלים ביקש משרד האוצר מראשי הארגונים הכלכליים לספק נתונים על היקף הפגיעה במגזר העסקי כתוצאה מההשבתה. בניגוד לשנים קודמות, שבהן התבסס האומדן על נתוני התעשיינים בלבד, הפעם חברו יחד התאחדות התעשיינים המייצגת את חלק הארי של היצואנים ואיגוד לשכות המסחר המייצג את מרב היבואנים. שני הגופים גיבשו מודל לחישוב הנזקים, הנשען על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסעיף פדיון ענפי המשק.
על פי המודל, נלקח האומדן של פדיון הענפים המשתמשים בנמלים בשנה וחולק ל-280 ימי עבודה בממוצע, על בסיס ההנחה שבתעשייה עובדים 260 ימים בשנה (5 ימים בשבוע) ובמסחר עובדים יותר (7-6 ימי עבודה בשבוע). על פי נתונים אלה נקבע כי הפדיון היומי של ענפים אלה - תעשייה, מסחר, אירוח ואוכל, תחבורה, אחסנה ותקשורת, חקלאות ובינוי - מסתכם ב-21.5 מיליארד שקל.
משיחות עם יצואנים ויבואנים החליטו ראשי המגזר העסקי כי יום שביתה ראשון גורם לנזק בשיעור של 5% מהפדיון היומי של המגזר העסקי. ביום השני מגיע שיעור הנזק ל-10% נוספים. ביום ה-25 של השביתה מגיע הנזק ל-50% מהפדיון של אותו יום. "בתום חודש רצוף של שביתות, כלומר 25 ימי עבודה, עלול הפסד הפדיון למגזר העסקי כולו להגיע ל-21.5 מיליארד שקל", ציינו ראשי הארגונים הכלכליים בתשובתם למשרד האוצר.
עוד נמסר למשרד האוצר כי ביום ממוצע נפרקים ונטענים בנמלי הים 130 אלף טונות מטענים. בנמלים עוברים 98% מתנועת הסחורות (בטונות) אל המשק וממנו. במונחים כספיים מסתכם ערך הסחורות המשונעות בדרך הים ב-75% מהיקף סחר החוץ של ישראל. ערך הסחורות העוברות בממוצע ביום בנמלים נאמד ב-160 מיליון דולר, מהם 55% יבוא ו-45% יצוא.
הנזקים הישירים שנגרמים למגזר העסקי כתוצאה מהשביתה כוללים השבתת קווי יצור, בשל מחסור בחומרי גלם מיובאים ומחסור בסחורות להמשך הפעילות השוטפת של המשק. בנוסף נגרם נזק כספי מעיכוב אוניות במדינות יעד או בנמלים סמוכים הכרוך בעלויות נוספות - עלויות אחסון ומימון וצורך לפצות ספקים ולקוחות בגין אי עמידה במועדי אספקה. הנזקים העקיפים מתבטאים באובדן שווקים בחו"ל, הכבדת מחנק האשראי ופגיעה כוללת במוניטין העסקיים של המשק שעלולה להקרין לשלילה על החמרת תנאי האשראי למגזר העסקי.
חלק מהנזק בלתי הפיך וחלקו ניתן לתיקון. כך, מוצרים שפג תוקפם כמזון או פרחים, הם נזק בלתי הפיך. הדממת קווי יצור יכולה להיות נזק שלא ניתן לפיצוי בחלק מהמקרים, אם הפעלתם מחדש כרוכה בעלויות גבוהות, לדוגמה עלויות בגין אנרגיה. גם ביטול התקשרויות על ידי לקוחות הוא נזק שלעתים קשה לתיקון. לעומת זאת, הנזק הנגרם למוצרים פחות רגישים כטקסטיל והלבשה, כתוצאה מעיכוב של ימים ספורים ביצוא וביבוא, יכול להיות ניתן לתיקון בהיערכות מהירה יחסית.
התאחדות התעשיינים: "הערכת הנזקים אינה מדע מדויק"
אורה קורן
12.10.2003 / 8:27