יהושע (שוקי) ויטה, המכהן כפקיד שומה גוש דן במס הכנסה, יוצא למלחמה בהחלטתו של היועמ"ש אליקים רובינשטיין, שלא לאפשר את מינויו לתפקיד סגן נציב מס הכנסה - בשל הרשעתו בתקיפה של עובד ציבור והעלבתו.
ויטה פנה לפני ימים אחדים, באמצעות עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב, בתביעה כנגד רובינשטיין וכנגד נציבת מס הכנסה, עו"ד טלי ירון-אלדר, ונציב שירות המדינה.
בתביעה מבקש ויטה מביהמ"ש פסק דין הצהרתי, לפיו אין מניעה לקדמו ולמנותו לתפקיד סגן נציב מס הכנסה.
בתביעה מגולל ויטה את נסיבות העמדתו לדין, בשל האירועים שהתרחשו לפני כ-7 שנים. ויטה מציין כי ביולי 1997, במהלך כנס פקידי שומה במשרדי מס הכנסה בתל אביב, התלהטו הרוחות ובמהלך חילופי דברים בינו לבין יעל שביט, מבקרת הפנים של אגף מס הכנסה, שפך עליה כוס מים והטיח בה עלבונות.
ויטה מציין כי פעולותיו היו על רקע מחלוקת קשה ויחסי יריבות חסרי תקדים, שהתהוו באותם ימים בין שני מחנות של עובדי מס הכנסה, והכל בשל חקירה שנוהלה אז כנגד נציב מס הכנסה, דורון לוי, והביקורת שהוטחה בו על ידי שביט. ויטה מציין כי השתייך למחנה התומך בלוי, והתייצב לימינו. כמו כן, מציין ויטה כי הוא ראה עצמו כמי שנרדף באופן אישי ע"י שביט, מאחר שסבר שהיא מתנכלת לו בבדיקה שעשתה לו במשך שנתיים.
ויטה מציין כי בעקבות אותו אירוע, הוא הועמד הן לדין פלילי בשל תקיפת עובד ציבור והעלבתו. במסגרת זו, נגזרו על ויטה 150 שעות שירות לתועלת הציבור וקנס בסך 1,000 שקל. בנוסף, הועמד ויטה לדין משמעתי, שם ננזף ויטה והוטל עליו עונש של הפקעת מחצית משכורת.
למרות זאת, מדגיש ויטה, כי התביעה לא דרשה כל סנקציה מעבר לעונש המוסכם, והוא המשיך לכהן בתפקידו כפקיד שומה גוש דן מאז ועד היום.
ויטה מציין בתביעה כי מאז האירוע ועד היום עברו כ-7 שנים, בהם הוא הצטיין בתפקידו וכי ביוני 2003, לאחר שהנציבה החליטה למנות אותו אחד מהתפקידים: סגן נציב לשומה או סגן נציב למודיעין ומערכות מידע, היא פנתה ליועמ"ש כדי לקבל את אישורו למינוי, אך האחרון התנגד לכך.
ויטה מציין כי בעקבות התנגדות היועמ"ש התקיימה פגישה בין הנציבה, באי כוחו והיועמ"ש, בו ניסו באי כוחו והנציבה לשכנע את היועמ"ש לשנות את עמדתו, ללא הואיל.
בסופו של יום, החליט היועמ"ש כי ויטה לא יוכל להיות מועמד לתפקידים אלו, אלא בתום 3 שנים החל מ-17 ליוני 2003. משמעות החלטת היועמ"ש היא כי ויטה יוכל להתמנות לתפקידים בכירים אלא לאחר שנת 2006. בעקבות עמדה זו החליטה הנציבה שלא למנות את ויטה לתפקיד סגן נציב.
כעת טוען ויטה כי עמדתה של הנציבה שנסמכת על עמדת היועמ"ש אינה יכולה לעמוד בהיותה "לקויה בחוסר סמכות ובחוסר סבירות".
לטענת ויטה, על פי חוק המרשם הפלילי, העבירה בה הואשם צפויה להתיישן בנובמבר 2004, וכי לאחר תקופת ההתיישנות, "מצווה המחוקק כי הרשעה לא תובע בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לשקול אותה אילולא התיישנה". בנוסף, טוען ויטה כי מאחר והיועמ"ש קבע תקופה בת 3 שנים, הרי הוא למעשה הוסיף שנתיים נוספות על תקופת ההתיישנות שקבע המחוקק, ובכך חרג מסמכותו.
בנוסף, טוען ויטה כי חוק המרשם הפלילי קובע תיקרת זמן שמעליה לא באים חשבון עם מי שהורע. אולם לטענתן, מתחת לתיקרה זו, "עומדים איש איש ומעשיו במבחן הזמן". לטענתו, הפסיקה קבעה כי, "יש בזמן אלמנט מרפא הגורם להייה של מעשים שנעשו", ולכן על היועמ"ש היה לקחת בחשבון גורמים נוספים רלוונטיים, כמו נסיבות המעשה ונסיבות אישיות.
לטענת ויטה, אין כל הגיון בכך שהוא היה כשר להמשיך ולכהן כפקיד שומה גוש דן לאורך כל התקופה מאז קרות המקרה, אך אינו כשר לשמש סגן נציב מס הכנסה לאחר שנים כה רבות מהאירוע.
ויטה מציין כי מאחר שהמעשה שעשה היה חד פעמי ונעשה בנסיבות מיוחדות, ומאחר ומאז ועד היום הוא מילא תפקידו במיומנות ומסירות ותוך הצטיינות בתחום יחסי העבודה, הרי על ביהמ"ש להכריע את הכף לטובתו, ולהורות שאין מניעה במינויו לתפקיד סגן הנציב. היועמ"ש טרם הגיב לתביעה.
שוקי ויטה נאבק בהתנגדות היועמ"ש: דורש למנותו לסגן נציב מס הכנסה למרות הרשעתו בתקיפת עובד ציבור והעלבתו
אמיר הלמר
12.10.2003 / 14:31