הניסיון של מייקל דייוויס לסגור את הפוזיציה הבורסאית

הצרות בחברת גמביט , שבשליטת מייקל דייוויס, משפחת נמדר ובנק לאומי, נמשכות. גמביט הצליחה יפה בשוק הנגזרים הפיננסיים של תל אביב בארבע השנים האחרונות וגרפה רווחי ענק של כ-80 מיליון שקל. ואולם מה שבעיקר מטריד את בעלי השליטה שלה כעת היא הפרשנות של פקידי השומה לחוקי המס. אתמול דיווחה גמביט לבורסה כי רשויות מס הכנסה דורשות ממנה תשלום מס רטרואקטיווי של 23 מיליון שקל על רווחיה ב-2001-'98.



בתחילת 2003 קיבלה גמביט שומה בסך 6 מיליון שקל לשנת המס 98'. אתמול היא דיווחה על שומה שקיבלה ל-2001-'99 בהיקף של 17 מיליון שקל נוספים. כבר בשומה ל-98' היה ניתן להבין כי מס הכנסה אינו מקבל את פרשנות רואי החשבון של גמביט לשימוש בהפסדים הצבורים שהיו בחברה כשנרכשה על ידי דייוויס ב-97'.



בדיווח שמסרה אתמול גמביט היא ציטטה את פקיד השומה שכתב לה: "לא התרתי בניכוי את ההפסד המועבר משנת 97', ...שכן מקורו בהפסדים שהיו עוד לפני רכישת הבעלות על החברה, וכל מטרת העסקה וקיזוזם (של ההפסדים) כנגד רווחים מניירות ערך היא הפחתת מס בלתי נאותה". פקיד השומה התייחס במכתבו גם להכנסות החברה מריבית על פיקדונות בחו"ל, החייבת במס בישראל, וכן לאי הסכמתו לניכוי הוצאות מימון המיוחסות להכנסות מדיווידנד. בנוסף, כותב פקיד השומה, כי בהתאם לחוק מע"מ הוא חישב את הרווח והטיל עליו מס של 17%.



גמביט הגיבה לדברים וכתבה כי היא חולקת על השומה במלואה. "לדעת החברה ולדעת רואי החשבון שלה, הדו"חות הכספיים של גמביט משקפים באופן נאות את רווחי החברה. החברה קיזזה את הכנסותיה כנגד הפסדים והוצאות בהתאם לדין, ואין בפעילות ובפעולת החברה משום הפחתת מס בלתי נאותה. זאת ועוד, לדעת החברה היא אינה חבה במס רווח על פי חוק המע"מ, ומכל מקום השומה לעניין זה הוצאה בחוסר סמכות ולא כדין. בכוונת גמביט להשיג על מלוא השומה במועד הקבוע בחוק", הוסיפה גמביט.



הוויכוח בין גמביט למס הכנסה נסוב על הפרשנות לאפשרות שימוש בהפסדים צבורים כדי להקטין את המס, כשהחברה עוברת לפסים רווחיים לאחר שהחליפה בעלות ותחום עיסוק. לטענת רשויות המס, גמביט נרכשה כשלד שכל יתרונותיו הם הפסדיו הצבורים לצורכי מס. באוגוסט 2003 אף קיבל בית המשפט העליון פסק דין עקרוני בעניין התומך בעמדת הרשויות. בית המשפט קבע כי רכישת חברה בהפסדים לצורך קיזוז מס של חברה מרוויחה היא עסקה מלאכותית שאין להכיר בה. לפי פסק הדין, פקיד השומה רשאי שלא לאפשר קיזוז הפסדים במקרים שבהם נרכשה חברה ללא פעילות כשהנכס היחיד שלה הוא הפסדים לצורכי מס. באופן כללי, אמר בית המשפט, כי רכישת חברה רק לצורך חיסכון במס הוא תכנון מס לא לגיטימי.



עם זאת גם לאי הסכמתה של גמביט לשומה ולעקרונות שהנחו אותה יש סיכוי להתקבל בבית המשפט, או לפני כן בפשרה אפשרית שתושג. בהחלטת בית המשפט העליון לא היתה קביעה כי כל רכישת מניות של חברה מפסידה היא עסקה מלאכותית. בית המשפט קבע כי בחלק מהמקרים יש הצדקה לשינוי בפעילות חברה מפסידה. "קביעת המלאכותיות של העסקה תלויה בנסיבות ובמטרות", אמר נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק. לדבריו, עסקה עשויה שלא להיחשב מלאכותית בין השאר כשביסוד הרכישה עומד הרצון לרכוש את השלד הבורסאי של החברה.



קשה לדעת כיצד יסתיים המשבר בין רשויות המס לדייוויס, אך מה שברור הוא שההתרחשויות בעניין הפריעו לתוכניות המכירה של דייוויס ולחיסול עסקיו הציבוריים של מי שנחשב לשחקן המעו"ף המוצלח ביותר בישראל.



דייוויס נחת בשוק המתפתח של אחד העם לאחר עשר שנות ניסיון בארה"ב, כשרכש באמצע 96' את חברת ההי-טק הכושלת גמביט, באמצעות הזרמה של 11 מיליון שקל ותשלום של 1.2 מיליון שקל לבעלי השליטה הקודמים. הנכס העיקרי של גמביט היו הפסדיה הצבורים, ובתוך זמן לא ארוך הפך דיוויס לגאון פיננסי מקומי, המרוויח 20 מיליון שקל בשנה בלא לשתף את רשויות המס. בנק לאומי שזיהה את הפוטנציאל הטמון בשחקן החדש, רכש בסוף 10% '98 ממניות גמביט וקיבל אופציה, שאותה מימש, ל-10% נוספים.



לאחר יותר מארבע שנים בגן עדן תמו הפסדיה הצבורים של גמביט. ב-2001 היא שיתפה בראשונה את פקיד השומה בכ-6% מרווחיה כששילמה 1.4 מיליון שקל על רווח נקי של 19.8 מיליון שקל. מאז הצ'ק הראשון שרשם דייוויס לפקודת למס הכנסה הוא החל לחפש את דרכו החוצה. גמביט הודיעה כי דייוויס הפסיק את פעילותו בשוק המעו"ף באמצעות החברה, והיא עוסקת בצמצום חשיפתה לנכסים פיננסיים בשוק ההון. בנוסף, ביצעו בעלי השליטה בחברה כמה מהלכים פיננסיים, כגון חלוקת דיווידנד בהיקף של 48 מיליון שקל, הצעת רכש משותפת כדי להשיג שליטה מלאה בחברה, ומכירת מרבית האג"ח והמניות שהחזיקה לתיקו האישי של דייוויס במסגרת עסקת בעלי עניין.



במשך חודשים חיפש דייוויס קונה לחברה, אך העימות מול מס הכנסה העיב על העסקה. הקונה הפונציאלי דרש התחייבות לשיפוי במקרה שמס הכנסה ידרוש מגמביט את תשלום המס רטרואקטיווית, והמכירה התעכבה.