האוצר משעה את חידוש הסכם המסגרת עם מיקרוסופט לשנת 2004; מתכוון להכניס לשימוש מערכות לינוקס ודפדפן Mozilla

בלחץ הפורום לחופש אונליין החליט משרד האוצר להשעות את הסכם המסגרת עם חברת מיקרוסופט לשנת 2004.



איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, הודיע היום כי ההסכם לא יחודש ממספר סיבות. הסיבה הראשונה נוגעת למבנה ההסכם. ההסכם הנוכחי כולל חבילות של מספר רשיונות תוכנה - דבר שיוצר, על פי כהן, תמריץ שלילי לבחירת חלק מהמוצרים. אם יוחלט לחדש את ההסכם הדבר יותנה בבניית מחירון פרטני לכל אחד מהמוצרים וסל כללי, שמחירו לא יהיה שונה משמעותית מסכום הפריטים המרכיבים אותו.



סיבה אחרת לאי חידוש ההסכם היא קיצוץ תקציבי יחידות המחשוב בממשלה ב-25%, שהביא לקיצוץ בכוח אדם, וצפוי להביא לקיצוץ גם במחיר הרשיונות והימנעות משדרוג מערכות ההפעלה.



הסיבה המעניינת ביותר להתנערות ממיקרוסופט היא תוכנית לפתח עד סוף השנה מערכת משרד ממוחשב מבוססת קוד פתוח (כגון לינוקס), שתהווה אלטרנטיווה הזולה ב-60% ממערכות מיקרוסופט. על פי כהן, יכולות מערכת זו, ביחד עם דפדפן Mozilla, ייבחנו בקרוב במשרדי הממשלה.



כזכור, ביולי השנה הגיש הפורום לחופש אונליין עתירה לבג"צ כנגד הממונה על ההגבלים העסקיים וכנגד כהן.



הפורום לחופש אונליין תבע להכריז על מיקרוסופט ישראל כמונופול. עו"ד גידי פרישטיק, שייצג את הפורום, טען כי הסכם המסגרת שנחתם באותה התקופה בין משרד האוצר למיקרוסופט נותן למוצרי מיקרוסופט עדיפות בשוק המחשוב הממשלתי. לטענת העותרים, ההסכם כורך את השימוש בתוכנת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט (תחום בו יש לה מונופול) עם תוכנות נוספות כגון מעבדי תמלילים, גליונות אלקטרוניים וכן תוכנות שרת ומסדי נתונים של מיקרוסופט, ובכך דוחק משוק המחשוב הממשלתי חברות כגון IBM, סאן, אורקל ועוד. "כריכה" זו, נטען, אסורה על פי דיני ההגבלים העסקיים.



בעתירה הוזכר גם כי בפברואר 2002 הבטיחה מיקרוסופט לתרום תוכנות לפרויקט מרכב"ה למחשוב משרדי הממשלה בשווי 20 מיליוני דולרים. ההבטחה עוגנה בהסכם בין נציגי האוצר ליו"ר מיקרוסופט, ביל גייטס. ב-4 במארס פנה עו"ד פרישטיק ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יבדוק את ההסכם בין מיקרוסופט לאוצר. פרישטיק טען כי ההסכם מעלה שאלות קשות, כגון האם עצם ההחלטה לקבל תרומה באופן שהשימוש בה עלול לחייב הוצאות בגין אחזקה ושדרוג אינו מחייב הליך מכרז לפי חוק חובת המכרזים. בסופו של דבר ויתרה המדינה על התרומה של מיקרוסופט.



פרקליטות המדינה הגיבה אז כי בכוונת איציק כהן לבדוק את דרך ההתקשרות כדי להבטיח שהחוזה אינו יוצר תמריץ להעדפת מוצרי מיקרוסופט על מתחרותיה. כן נמסר מטעם כהן כי הוא "פועל למניעת דומיננטיות של החברה, ככל שהדבר תלוי בו".



יצוין כי הממונה על ההגבלים העסקיים הקודם, ד"ר דוד תדמור, הגיע להסכמה בעבר עם מיקרוסופט העולמית ועם נציגתה בישראל שכל ההחלטות שאליהן יגיע בית המשפט הפדרלי בארה"ב, העוסק בתביעת ההגבלים העסקיים נגד החברה, ייושמו גם בישראל. עוד הסכימו הצדדים כי מיקרוסופט ישראל תכפיף את עצמה לכללים שיוטלו עליה כמונופול, ובתמורה לא יכריז עליה הממונה כמונופול בפועל. בכך נחסכה התדיינות משפטית ארוכה בין הצדדים.