אזהרה מהוליווד: זיהינו ישראלים שמחליפים קבצים

התאחדות חברות הסרטים האמריקאית (MPAA) שלחה לספקיות אינטרנט ישראליות מכתבי אזהרה, שבהם היא דורשת מהן לנתק גולשים ישראלים הנוהגים להשתמש בתוכנות להחלפת קבצים. ספקית האינטרנט "אקטקום", אישרה כי קיבלה בשבוע האחרון חמש פניות מסוג זה והחלה ליצור קשר עם הגולשים (MPAA מסרה את כתובות האינטרנט - IP - שלהם), בניסיון לשכנע אותם לחדול מהשימוש בתוכנות החלפת הקבצים. בשלב זה, נמנעה MPAA מאיום בתביעות משפטיות נגד ספקיות האינטרנט או נגד המשתמשים. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שהתאחדות חברות הסרטים פונה לספקיות ישראליות בדרישה לפעול נקודתית נגד מנויים שלהן.



הלל ברק הוא אחד הגולשים הישראלים שהואשם על ידי ההתאחדות האמריקאית בהפרת זכויות יוצרים. ברק, בן 35, נשוי ואב לשלושה מבית שמש, מספר שקיבל אתמול "שיחת טלפון מפתיעה". על הקו היה קונסטנטין, מנהל מחלקת השימוש לרעה (Abuse) של חברת אקטקום, שהסביר לו כי החברה קיבלה מכתב אזהרה מ-MPAA.



המכתב, שעותק שלו הגיע לידי
"הארץ", נשלח לאקטקום על ידי
תומס טמפל, מנהל "זרוע
האכיפה העולמית" של התאחדות
חברות הסרטים האמריקאית.

טמפל מתלונן כי ב-10 ביוני 2003, בשעה 1:02 לפנות בוקר, השתמש גולש
אינטרנט - שכתובת ה-IP שלו מצוינת במכתב והתבררה ככתובתו של ברק -
בתוכנת החלפת הקבצים eMule. לטענת טמפל, השימוש נעשה כדי להחליף
קובצי סרטים, בהם "עידן הקרח" ו"מפלצות בע"מ".



טמפל מציין כי פעולה זו נוגדת את סעיף 17 לחוק זכויות היוצרים
האמריקאי וכי "הפרתו עשויה להפר חוקים במדינות נוספות ו/או את החוק
הבינלאומי". לפיכך הוא דורש מאקטקום לנתק מהאינטרנט את המנוי שביצע
את הפעולות המתוארות במכתב. בנוסף, הוא דורש לפעול נגדו משפטית,
בהתאם ל"מדיניות השימוש לרעה או חוזה ההתקשרות" עם הלקוח.



לדברי קונסטנטין, "נוסח המכתב מאפשר לנו חופש פעולה יחסי מול הלקוחות.
אנחנו מתקשרים אליהם ומבקשים מהם לחדול מהחלפת הקבצים. אנחנו לא
מאיימים על הלקוחות אבל אנו מציעים להם לבדוק את מעשיהם". בתשובה
לשאלה מדוע אקטקום אינה דוחה את הדרישה המופיעה במכתב, אומר
קונסטנטין: "אנחנו לא רוצים להתעסק אתם. יש להם עורכי דין לא רעים".
לדבריו, אקטקום לא התבקשה למסור פרטים אישיים על הגולשים אלא רק
לפעול כדי שיחדלו מלהחליף קבצים.



ברק אינו מודה שהוריד את הסרטים המוזכרים במכתב, אך מספר שהוא משתמש
בתוכנה להחלפת קבצים מכיוון שבביתו אין טלוויזיה. "לפני כשנה התחלתי
להוריד סרטים מכיוון שהתוכניות בטלוויזיה לא מעניינות אותי", הוא
אומר, ומוסיף: "אינני רואה סיבה לפעול נגדי. אני לא מוריד קבצים כדי
למכור אותם אלא לשימוש אישי בלבד".



ברק אומר שאינו מתכוון לחדול מלהחליף קבצים. לדבריו, בימים הקרובים
יבדוק כיצד יוכל להגן על פרטיותו על ידי הסתרת כתובת ה-IP שלו, באופן
שימנע מהתאחדות הסרטים להמשיך ולזהות את פעולותיו באינטרנט.



בכיר באחת מספקיות האינטרנט הגדולות בישראל טוען, כי החלפת קבצים
מהווה יותר מ-50% מכלל הפעילות באינטרנט בישראל. לדבריו, "גלישה
רגילה לאתרי אינטרנט מהווה רק 10% מנפח הפעילות של הגולשים הישראלים.
אם מישהו חושב שאני יכול למנוע את תופעת החלפת הקבצים - הוא טועה. אם
לחברה או התאחדות כלשהי יש בעיה עם גולש שלי, שיפנה לבית משפט ואם
הוא יורה לי, אמסור את פרטיו. אני לא המחנך של הגולשים".



בחודש שעבר, התאחדות חברות התקליטים האמריקאית (RIAA) הגישה 261 תביעות
משפטיות נגד גולשי אינטרנט אמריקאים שהשתמשו בתוכנות להחלפת קבצים,
דוגמת "קאזה", כדי להעביר ביניהם קובצי מוסיקה. היה זה שיאו של מאבק
הנמשך שלוש שנים נגד החברות המפתחות תוכנות להחלפת קבצים ונגד
הגולשים.



התאחדויות הסרטים והתקליטים נסמכות על חוק זכויות היוצרים האמריקאי
ועל תקדימים משפטיים בארה"ב - המאפשרים להם להוציא צווים משפטיים,
שמחייבים את ספקיות האינטרנט האמריקאיות להעביר לרשותם פרטים אישיים
על לקוחותיהם הנחשדים כמחליפי קבצים. מנתונים שפורסמו בתחילת החודש
על ידי חברת המחקר "נילסן נט-רייטינגס" עולה, כי מאז שהוגשו התביעות
חלה ירידה במספר האמריקאים שהשתמשו ב"קאזה" מ-6.5 מיליון בשבוע
(ביוני) ל-3.9 מיליון גולשים בשבוע (בספטמבר) - ירידה של 41%.



אגב, מכתבי האזהרה מ-MPAA לספקיות האינטרנט הישראליות, אינן הפעם
הראשונה שבה נקשר שמה של ישראל במאבק התאחדויות הסרטים והתקליטים
בסוגיית החלפת הקבצים. בחודש שעבר הגישה RIAA תביעה נגד חברת "איימש"
הישראלית, בטענה שהתוכנה שלה - המאפשרת בין השאר החלפת קובצי מוסיקה
וסרטים - מעודדת הפרה של זכויות יוצרים.



האם הספקית אחראית לזכויות יוצרים?



"הדרישה לנתק גולש מהאינטרנט היא דרישה חצופה", סבור עו"ד אביב
אילון, המתמחה בקניין רוחני ובדיני אינטרנט במשרד אילון אגרט ושות'.
"מי נתן לה סמכות להורות לספקית שירותי גישה באינטרנט להפסיק שירותים
למשתמש? אם ברצונה לגרום להפסקת גישה, שתפנה לבית המשפט ותקבל צו
מניעה".



אילון אומר, שמהמכתב עולה השאלה אם ספק שירותי הגישה הוא כלב השמירה
של בעל זכויות היוצרים, ועונה: "התשובה היא לא. הדין הישראלי אינו
מאפשר להפוך ספק שירותים באינטרנט לכלב שמירה של בעל הזכויות מכיוון
שאלו עלולות להיפגע בעתיד". שאלה נוספת היא איזה חוק וסמכות חל על
הספקית הישראלית - הישראלי או האמריקאי. "גם וגם", עונה אילון "אפשר
להחיל את סמכות השיפוט האמריקאית על חברה ישראלית ואפשר להגיש תביעה
בישראל לפי החוק המקומי". לדבריו, בישראל מי שמעתיק יצירה ללא הרשאה
מפר את החוק.