חיבוק הדוב של תעשיית היהלומים הרוסית

מעצרו בהונגריה של סגן נשיא בורסת היהלומים הישראלית, אברהם (בומי) טראוב, משקף ככל הנראה את מאבקי הכוח בקרב השלטונות במוסקווה. טראוב, שהיה בתחילת שנות ה-90 יקיר תעשיית היהלומים הרוסית, כלוא בימים אלה בהונגריה לאחר ששלטונות מוסקווה ביקשו את הסגרתו לידיהם.



השבוע ביקרו את טראוב חסידי חב"ד והביאו לו את ארבעת המינים ואוכל כשר. גם עורכי הדין הישראלים ונציג שגרירות ישראל בהונגריה פקדו אותו. בבורסה הישראלית חותרים בשלב זה למנוע את העברתו של טראוב למוסקווה ולהוכיח את חפותו.



ככל הידוע, הרוסים טרם הציגו כתב אישום נגד טראוב ולא ברור על מה מבוססת בקשת ההסגרה שלהם. גרי ארינסון, כלכלן יהודי רוסי המקורב מאוד לממשלת רוסיה, העריך על בסיס שיחות עם מקבלי ההחלטות במוסקווה כי מעצרו של טראוב נובע ממאבקי כוח בצמרת הרוסית, בין הפקידות הבכירה החדשה שמנסה להביא ראש הממשלה, ולדימיר פוטין, לבין הפקידות שנותרה בצמתים מרכזיים מתקופת הממשלות הקודמות. במיוחד שם פוטין דגש על הידוק אחיזתו בכל הקשור למט"ח, והיהלומים הם מקור לא אכזב למט"ח, אמר ארינסון. היקף יהלומי הגלם שמפיקים ברוסיה מגיע לפי אומדנים רשמיים ל-1.6 מיליארד דולר בשנה. חלק הארי מהיהלומים מיועד ליצוא.



ארינסון הוסיף כי טראוב נחשב מקורב לפקידות הבכירה הוותיקה של מוסקווה. לדבריו, במוסקווה מספרים כי טראוב הצליח להתקרב ליבגני ביצ'קוב, מי שהיה אחראי על הגוחראן - הגוף הממשלתי האחראי על רזרבות היהלומים והזהב של רוסיה.



יהלומנים ישראלים הפעילים בשוק הרוסי ציינו כי טראוב הקים בתחילת שנות התשעים את המלטשה הישראלית הראשונה במוסקווה, טלמז (TALMAZ). המלטשה הביאה לענף היהלומים הרוסי לראשונה מכונות לליטוש יהלומים. עד אז ליטשו הרוסים את יהלומי הגלם ידנית בלבד, והמיכון המודרני הפך את טראוב לנכס בעיני האחראים על תעשיית היהלומים הרוסית.



ארינסון ויהלומנים ישראלים ציינו כי באותן שנים נראה היה שטראוב מצליח לבצע עסקות מוצלחות במיוחד בשוק הרוסי. לדבריהם, השמועות על המחירים הנמוכים יחסית בהם רכש יהלומים עוררו גלי קנאה בבורסה ברמת גן. ההערכות הרווחות היו שטראוב הצליח ללטש יהלומים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנה, ולמכור אותם ברווח של עשרות אחוזים. לעומת זאת, יהלומנים שרכשו יהלומי גלם בהיקפים דומים ממונופול היהלומים העולמי, חברת דה בירס, דיווחו על רווח של 5% לכל היותר. גם רווח זה, לדבריהם, הושג רק בשנים טובות במיוחד.



ארינסון ציין כי במחצית השנייה של שנות התשעים, בעקבות חילופי שלטון במוסקווה, סר חינו של ביצ'קוב, שאיבד את תפקידו ואף מצא עצמו בכלא הרוסי לזמן מה. בתקופת מעצרו חששו המזוהים עמו מהתנכלות ולאחר שחרורו העריכו, כי גם מצבם התייצב.



תהפוכות השלטון הביאו לכך שנפגע גם מעמדו של טראוב במוסקווה. זה כשש שנים לא מאפשרים הרוסים לטראוב להיכנס למדינה, ומנסים להגיע עמו להבנות על נושאים השנויים במחלוקת. לענף הישראלי לא הגיעו פרטים מדויקים על חילוקי הדעות, אולם השמועות הרווחות הן כי טראוב סחר ביהלומי גלם שלא על פי הפרשנות שמייחסים אנשי פוטין לחוק הרוסי.



טראוב לא היה הישראלי היחיד שפעל ברוסיה בשנות התשעים. החוק הרוסי קובע שלא ניתן להוציא מהמדינה יהלומי גלם, אלא בהסכם בין החברה הרוכשת לממשלת רוסיה. באותן שנים היתה דה בירס לבדה בעלת הסכם יצוא מסוג זה. השוק הרוסי נחשב באותה תקופה לזול במיוחד, מכיוון שרק מעטים בקרב מקבלי ההחלטות בו ידעו להעריך שווי של יהלומי גלם על פי הקריטריונים הנהוגים במערב.



חלק מהיהלומנים הישראלים שניסה להתאים עצמו לחוק הרוסי החל בליטוש פאה אחת של כל יהלום ברוסיה והשלים את הליטוש המתוחכם בישראל. בכך עקף את האיסור על הוצאת יהלומי גלם מרוסיה. השמועות בענף הישראלי באותן שנים היו כי חלק מהיהלומנים אף הוציאו יהלומי גלם מרוסיה בניגוד לחוק. טראוב, לדברי היהלומנים, שהקים מלטשה במוסקווה, התאים עצמו לחוק הרוסי.



טראוב הקדים בכניסתו לליטוש יהלומים ברוסיה את כל הענף הישראלי, ובכלל זה את לב לבייב, הנחשב ליהלומן הישראלי המוביל בהיקף פעילותו בעולם. לבייב נכנס לענף היהלומים הרוסי בשנות השמונים כרוכש יהלומים מלוטשים, ואת המלטשות שלו ברוסיה הקים מאמצע שנות התשעים. כיום פועלים במלטשות ברוסיה ובאוקראינה כ-30 יהלומנים ישראלים - חלקם במלטשות שבבעלותם, חלקם כקבלני משנה במלטשות שבבעלות השלטונות.



לבייב מסרב בעקביות לאשר או להכחיש מידע בדבר פעילותו ברוסיה, אולם במוסקווה טוענים כי בכל מקום בו צפוי מכרז למכירת יהלומים או להפרטת מלטשות או לזכויות כרייה, ניתן למצוא את שמו של לבייב. בשנים האחרונות אף נכרך שמו של לבייב כמתמודד מול דה בירס על חוזה רכישה של יהלומי גלם מרוסיה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. כיום נחשב לבייב ליקיר תעשיית היהלומים הרוסית, בין השאר מכיוון שהוא היהלומן היחיד שיכול להציע לרוסים עסקות רכישה בהיקפים גדולים במיוחד כתחליף לדה בירס, או לצידה.



ארינסון העריך, כי מעמדו של לבייב ברוסיה עשוי אף להתחזק על רקע הקשיים שמערימה רשות התחרות האירופית (המקבילה לרשות ההגבלים העסקיים הישראלית) על ההסכם בין דה בירס לרוסים. ההסכם כולל התניות המעוררות חשד לכאורה לפגיעה בתחרות. אם דה בירס תחתום על הסכם מחודש הוא עשוי לאפשר מרווח תימרון גדול יותר לרוסים בחתימה על הסכמי יצוא עם גורמים נוספים. מצב שכזה יאפשר גם ללבייב, וליהלומנים נוספים, לחתום על הסכמי רכישה של יהלומי גלם רוסיים, כחלק ממכסת היצוא של היהלומים ממוסקווה.