השופטת אלשיך: "בעל מניות הרואה כי החברה שלו מידרדרת אינו חייב להשקיע בה כספים חדשים מהונו הפרטי"

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, דחתה את בקשתו של עו"ד צבי גלמן - מפרק א.ש קידוחים, שבבעלות צמנטכל , לבטל המחאות זכות שעשתה החברה במהלך שנת 2000 לטובת צמנטכל, בסך כולל של כ-500 אלף שקל. המפרק טען כי מדובר בהמחאות זכות שעשתה החברה כשלושה חודשים לפני קריסתה לטובת בעלי המניות, ולפיכך מדובר בהעדפת מרמה.



בבקשה טען גלמן, כי מעדויות של בעלי תפקידים בכירים בחברה, התברר כי המחאות הזכות שקיבלה צמנטכל נעשו בעקבות מצבה הקשה של א.ש קידוחים, אשר לא הצליחה לתפקד עקב עיקולים שהוטלו עליה. בעקבות זאת, סיפקה צמנטכל לחברה ציוד לצורך ביצוע העבודות שהן החלה וכן שילמה שכר עובדיה.



המפרק טען בבקשה כי צמנטכל ניצלה את מעמדה כבעלת שליטה בחברה, ודאגה להבטיח את חובות החברה כלפיה כאשר היה כבר ידוע לה כי מדובר בחברה חדלת פירעון, וכי בפעולותיה זירזה צמנטכל את קריסת החברה שכן מנעה מהחברה את הרווחים שיכלה לקבל עבור ביצוע העבודות. בכך טען המפרק פעלה צמנטכל, שהיתה כאמור בעלת השליטה בחברה, תוך הפרת חובות האמון של בעל מניות בחברה.



הכנ"ר אף הוא הצטרף לעמדת המפרק וטען כי יש להשיב את הכספים שקיבלה צמנטכל באותה תקופה לחברה.



כאמור, אלשיך אינה מקבלת את בקשתו של המפרק וקובעת כי אכן אין מחלוקת שא.ש קידוחים היתה מצויה בקריסה באותה תקופה וכי במצב שכזה גביית חובות עבר לטובת בעל מניות או הבטחת חוב ללא הזרמת ערך חדש בתמורה לשדרוג שכזה הם אכן העדפת נושים.



אולם אומרת אלשיך גרסת המפרק אינה מתייחסת באופן מספק לשאלה עובדתית והיא האם הכספים שהזרימה צמנטכל לחברה בתמורה להמחאת הזכות היוו "תמורה ראויה" כנגד אותן המחאות.



"אמנם צעד טבעי ורגיל הוא לבעל מניות להזרים כספים לחברה, אולם לא בכל מקרה ומקרה חלה עליו חובה לעשות כן, קל וחומר כאשר החברה מצויה על סף קריסה", אומרת אלשיך ומוסיפה כי "בעל מניות הרואה כי החברה הולכת ומדרדרת אינו חב בחובה אינהרנטית להשקיע בה כספים חדשים מהונו הפרטי. כספים אשר קיים סיכוי גדול כי יאבדו ולא יוחזרו על ידי החברה הקרובה לקריסה".



"מכאן", קובעת אלשיך, דרישת בטוחות להבטחת ההון החדש אינה עולה תמיד לכדי העדפת נושים אסורה". השופטת מוסיפה כי הנטל מוטל על המפרק להראות מה היחס בין הכספים שהזרים בעל המניות לבין המחאת הזכויות שקיבל ולהראות כי היחס היה בלתי סביר עד כדי העדפה אסורה.



אלשיך מציינת עוד לעניין חובת האמון של בעלי המניות, כי אם אכן סבור המפרק שהופרה חובת האמון הרי שעליו לתבוע את האחראים לכך ולא להגיש בקשה לביטול העדפת נושים. עם זאת אלשיך קובעת כי במידה והמפרק ימצא לאחר בדיקה שיערוך כי אכן נעשתה העדפת נושים עליו להגיש בקשה חדשה בעניין.