צביקה בארינבוים פנה לבנק הפועלים כדי שיבחן מימון הצטרפותו לגרעין השליטה בדור כימיקלים

איש העסקים צביקה בארינבוים פנה לבנק הפועלים בהצעה כי יממן עבורו את ההצטרפות לרכישת השליטה בחברת דור כימיקלים. במקביל מתכוון בארינבוים לפנות גם לבנק לאומי בהצעה דומה ולבצע התמחרות בין שני הבנקים. נציין כי עד היום היה הפועלים הבנק שמימן את הפעילות השוטפת של קבוצת סילברבוים שבשליטת בארינבוים.



בשבוע שעבר פורסם כי משפחת דנקנר מנהלת מגעים ראשוניים עם בארינבוים בנוגע להצטרפותו ל"עסקת אלרן", העסקה במסגרתה מתכוונים בני המשפחה לבצע ארגון מחדש של החזקותיהם בשעה שאלרן השקעות תרכוש את השליטה בדור כימיקלים ובדנקנר השקעות, בעוד שהחברה הבת אלרן החזקות תרכוש את השליטה בתעשיות מלח.



במקביל, הצדדים בוחנים את האפשרות לפיה יצטרף בארינבוים לקבוצת השליטה בדור כימיקלים לפי שווי חברה שינוע בטווח של 120-145 מיליון דולר, כלומר, כ-52%-96% יותר משווי השוק הנוכחי שלה.



על פניו, האפשרות שבארינבוים יקבל את המימון לעסקה מבנק הפועלים נראית בעייתית, שכן משפחת דנקנר מחזיקה בכ-11.3% ממניות בנק הפועלים ושותפה בגרעין השליטה שלו יחד עם משפחת אריסון.



השלמת עסקת אלרן מתעכבת מזה זמן רב משום שעד כה טרם התקיימו כל התנאים המקדמיים הדרושים. לאחרונה, במקביל למאמצים הנעשים למציאת משקיעים נוספים שיצטרפו לגרעין השליטה בקבוצת אלרן, פנו שתי החברות הנמנות על קבוצה זו לבני משפחת דנקנר בניסיון למצוא פתרון חלופי לסוגיית מימון העסקה.



שתי האפשרויות העומדות על הפרק הן: תשלום דחוי של סכומים מסוימים שיתקבלו בידי בני המשפחה בעתיד לאחר שייפרעו החובות לבנקים, או הזרמה של 15-20 מיליון דולר לקבוצה - הזרמה שתתבצע ע"י חלק מבתי האב. לפי שעה, המועד האחרון להשלמת העסקה נדחה ל-30 באוקטובר 2003, ולאלרן השקעות ואלרן החזקות ניתנה הזכות לדחות את מועד ההשלמה עד לתום חודש נובמבר הקרוב, וזאת בכפוף לקבלת אישורי המוסדות המוסמכים שלהן.



קבוצת אלרן עתידה להשלים את רכישת השליטה בשלוש החברות האמורות, הנמצאות כיום בשליטה של בני משפחת דנקנר, בתמורה לכ-229.6 מיליון דולר. סכום זה נגזר מכמות המניות שתירכש בכל אחת משלוש החברות ומתג המחיר שהוצמד לכל אחת מהן - 90 מיליון דולר לדנקנר השקעות, 190 מיליון דולר לתעשיות מלח ו-75 מיליון דולר לדור כימיקלים.



דור כימיקלים החלה ב-2001 במסע רכישות, שהפך אותה לאחת מיצרניות הפוליפרופילן המובילות בעולם. החברה השלימה בסוף 2001 את רכישת השליטה בקבוצת מופלפאן, שהחזיקה בשני מפעלים באיטליה ובמפעל בבלגיה עם כושר ייצור של כ-120 אלף טון בשנה, מידי חברת Basell, תמורת כ-10 מיליון דולר במזומן והחזר הלוואת בעלים בהיקף של כ-35 מיליון דולר.



חודשיים לאחר מכן השלימה דור עסקה נוספת, הפעם ביבשת אוסטרליה, ורכשה משל את מפעל שורקו באוסטרליה, שהוא בעל כושר ייצור של 20 אלף טון, תמורת 23 מיליון דולר.



המהלך האחרון, אותו ביצעה החברה באוקטובר 2002 ואשר הפך את דור כימיקלים לאחת מהחברות המובילות בעולם בייצור יריעות פוליפרופילן, היה של רכישת חברת טרספאפן מאת קבוצת הכסט, תמורת סכום של כ-200 מיליון יורו. רכישת החברה הגדילה את כושר הייצור של קבוצת דור כימיקלים בכ-130 אלף טון בשנה, וגם הגדילה את היצע הטכנולוגיות, הפטנטים והמוצרים של החברה.



העסקה אף הניבה לדור כימיקלים רווח הון של כ-22 מיליון דולר, לאחר שהקצתה 49% ממניות החברה הבת דור פילם אינטרנשיונל לקרן Bain Capital תמורת 50 מיליון יורו.



בעקבות הרכישות לעיל הציגה החברה ב-2002 תוצאות מצוינות עם צמיחה חדה של מאות אחוזים במכירות לרמה של כ-1.15 מיליארד שקל, ועברה לרווחים של כ-214.1 מיליון שקל מול הפסד של כמיליון שקל ב-2001. עם זא,ת רווחים אלה נבעו ברובם מהשפעות חד פעמיות בעקבות הרכישות.



ואולם, ב-2003 התמונה התהפכה ובסיכום המחצית הראשונה של השנה דיווחה דור כימיקלים על צניחה של כ-98% ברווחיה לרמה של 1.5 מיליון שקל, וזאת למרות עלייה של כ-169% בהכנסותיה לרמה של כ-1.34 מיליארד שקל. ברבעון השני של השנה דיווחה החברה על הפסד של כ-8 מיליון שקל מול רווח של 26.1 מיליון שקל, וזאת למרות גידול של כ-122% במכירות לרמה של 624.5 מיליון שקל, על רקע ירידה ברווחיות התפעולית וזינוק בהוצאות המימון שלה.